תמונות מחמש עונות

היְקוּ הוא שיר קצר, בן שבע – עשרה הברות כאשר הכתב ביפנית, המבטא תחושה או תובנה פנימית של המשורר בעקבות אירוע שחווה, בדרך כלל במגעו עם הטבע. השיר הוא מעין צילום של רגע, שחלף ולא יחזור עוד. השיר אמנם מבטח תחושה סובייקטיבית של המשורר, אך משאיר לקורא פתח לתפיסה שונה של החוויה המתוארת. הספר תמונות מחמש עונות עוסק בחלקו הראשון במקורות הפילוסופיים – רעיוניים של שירת היְקוּ: הקונפוציוניזם, הדאואיזם, הבודהיזם ובעיקר הזן – בודהיזם הסיני – יפני. החלק השני עוסק במאפיינים של שירת היְקוּ, בכללים לכתיבתה ובמשורריה היפנים הקלאסיים, תוך הבאת דוגמאות של שירי היְקוּ. החלק השלישי עוסק בעיקרו בשירי היְקוּ מאת המשורר  בשָֿׁו, הנחשב לאבי שירת ההיְקוּ. מוביאם שירי משוררים יפנים אחרים שהושפעו משירי בשָֿׁו, וכן שירים של משוררים שבשָֿׁו הושפע מהם. כל שיר מלווה בקטע פרוזה המתאר את נסיבות כתיבת השיר, מוצע פירוש או פירושים לשיר, וכן מתוארים היבטי םשונים של התרבות היפנית.