על שפת חור שחור

נער מסוגר ואימו המתה משוחחים זה עם זו. הנער, שהתייתם בחטף, לא מוזכר ברומן בשמו. אימו, סמדר גרינברג, היא משוררת מלנכולית, אשר מתגלה לפנות בוקר מתה במיטתה, ללא סיבה נגלית לעין. הנער יוצא לחיפוש עמוס יצרים וכאב אחר סיבת מותה של אימו ואחר סיבת חייו שלו, ובין השניים מתפתח דיאלוג, שהוא כתב אשמה כשם שהוא שיר אהבה. הוא מסע מצמרר ורב-יופי בעקבות הנוסטלגיה. בורא בספרו התשיעי עולם דחוס, אפל, טעון מיניות פרוורטית, המושך את הקוראים כבחבלי קסם. וככל שאנו נמשכים פנימה, אנו מגלים את החוקיות המאפיינת חורים שחורים: אי אפשר להינתק מהם.