ענן

בנקודת המפגש שבין החומר למה שהוא "יותר מחומר", כלומר שבין הפיזי למטאפיזי, מתרחשת שירתו המפליאה של . "היכן האהבה הגדולה?" הוא שואל, מתאבל על אובדן קונקרטי – על מות אִמו, על מותה של ידידה קרובה – ובה בעת מבקש את מה שהוא יותר מאהבת אנוש: אולי את היופי המבליח פתאום בין פירורי עוגה או מתוך מבנה אינטלקטואלי מרהיב, יופי שכמוהו כאינסוף; אולי משמעות רוחנית שאינה עומדת בסתירה לתבונה; ואולי, במילותיו שלו, "אֶת נְהָרַת הַלֵּב הַמְבַקֵּשׁ מִקְלָט מֵעַצְמוֹ".בחיתוך לשוני שכמו משקף תודעה משוכללת ומעורערת כאחד, בנגיעות אמת בַּייסורים ובַחסד של היומיום, בנשגב ובתמוה, הוא יוצר שאין כמעט כדוגמתו בעברית, משורר של פצע ושל הוֹד. הוא ספרו השמיני של אֶלנקָוֶה (נ' 1977), חתן פרס היצירה לסופרים עברים ע"ש לוי אשכול תשע"ו (2016). קדמו לו: (ירון גולן, 2009)(עיתון 77, 2011)(עמדה, 2013)(אפיק, 2015)(הבה לאור, 2017)(אבן חֹשן, 2019)(מקום לשירה, 2023).