יותר מדי גזרים

אַרְנָב אָהַב גְּזָרִים!הוּא אָסַף אוֹתָם בְּכָל מָקוֹם.אֲבָל לְאַרְנָב הָיְתָה גַּם בְּעָיָה. בְּעָיָה גְּדוֹלָה!מֵרֹב גְּזָרִים, לֹא נִשְׁאַר לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ הַמְּאוּרָה הַחֲמִימָה שֶׁלּוֹ.הַחֲבֵרִים שֶׁל אַרְנָב מַצִּיעִים פִּתְרוֹנוֹת, אֲבָל הַאִם אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לְמִי שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְוַתֵּר קְצָת? מֵאֵת קֵייטִי הַדְסוֹן הוּא סֵפֶר עַל חֲבֵרוּת וְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה, יְצִירָתִיּוּת וְשִׂמְחַת חַיִּים. וְכֵן, הוּא גַּם סֵפֶר עַל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי גְּזָרִים."חצוף ומתוק גם יחד" פבלישרז וויקלי