ירושלים שלי

"מן המקום שתעמוד תראה את הארץ ואליה לא תגיע." זהו המקום המתואר בספר זה, מתוך התנסות אישית של מי שנולד בירושלים, גדל בה, רחק ממנה וחזר אל סמטאותיה. חוויותיו וזיכרונותיו מעיר קטנה שצמחה לה. הספר‭ ‬מוביל‭ ‬משכונה‭ ‬לאחרת, מתקופה‭ ‬לתקופה, ממבטו‭ ‬של‭ ‬אדם‭ ‬שהתפתח‭ ‬עם‭ ‬העיר, ראה‭ ‬אותה‭ ‬בשקיעתה‭, ‬בתפארתה‭ ‬ובצמיחתה‭ ‬בדור‭ ‬הנוכחי‭. ‬ספר‭ ‬שבכוחו‭ ‬לגעת‭ ‬בלב‭ ‬כל‭ ‬אחת‭ ‬ואחד.‭ ‬כל‭ ‬קורא‭ ‬יקבל‭ ‬תמונה‭ ‬היסטורית‭ ‬ואישית, ממבט‭ ‬עינו‭ ‬של‭ ‬ירושלמי‭ ‬המבטא‭ ‬את‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬בעיר‭ ‬ואת‭ ‬חוויות‭ ‬התושבים‭ ‬שחיו‭ ‬בה‭ ‬במאה‭ ‬העשרים ובדור ההמשך במאה העשרים ואחת. הספר‭ ‬מתובל‭ ‬בהומור‭ ‬חיי‭ ‬הקהילה‭ ‬בשכונות‭ ‬השונות, ומעניק‭ ‬תמונה‭ ‬אוטנטית‭ ‬של‭ ‬חיים‭ ‬משותפים‭ ‬ושל‭ ‬חוויות‭ ‬נוסטלגיות‭ ‬בלתי‭ ‬נשכחות. מפגשים‭ ‬מרתקים‭ ‬מתוארים‭ ‬לאורך‭ ‬השנים‭ ‬החולפות, מהם‭ ‬מפגש‭ ‬המתרחש‭ ‬בניו‭-‬יורק‭ ‬עם‭ ‬אישה‭ ‬צעירה, בת‭ ‬לקצין‭ ‬S.S‭ ‬שהוברחה‭ ‬לארה‭"‬ב.‭ ‬קבוצת‭ ‬צליינים‭ ‬פרוטסטנטית‭ ‬אוונגליסטים‭ ‬מגיעה‭ ‬לבקר‭ ‬בעיר.‭ ‬והמספר‭ ‬הופך‭ ‬מדריך‭ ‬המוביל‭ ‬אותה‭ ‬במחוזות‭ ‬ילדותו‭ ‬הייחודית‭. אברהם‭ ‬דרורי, ‬נולד‭ ‬בירושלים‭ ‬בשנות‭ ‬השלושים של‭ ‬המאה‭ ‬הקודמת. ‬כילד,‭ ‬גדל‭ ‬עם‭ ‬יתר‭ ‬אחיו‭ ‬ואחיותיו‭ ‬בשכונות‭ ‬היפות‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬של‭ ‬אותם‭ ‬ימים, עזב‭ ‬אותה‭ ‬בנערותו‭ ‬ויצא‭ ‬לקיבוץ. הוא‭ ‬הצטרף‭ ‬לפלמ‭"‬ח‭ ‬והשתתף‭ ‬במלחמת‭ ‬העצמאות‭.‬ את‭ ‬הארץ‭ ‬עזב‭ ‬לטובת‭ ‬לימודים‭ ‬אקדמאים‭ ‬בתחום‭ ‬המוזיקה. ‬תחנתו‭ ‬הראשונה‭ ‬בניו‭-‬יורק, ‬ולאחר‭ ‬סיים‭ ‬תואר‭ ‬שני‭ ‬במנהל‭ ‬עסקים‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬קולומביה. עם‭ ‬סיום‭ ‬לימודיו‭ ‬חזר‭ ‬ארצה‭, ‬ויצא‭ ‬שוב‭ ‬בשליחות‭ ‬המדינה‭ ‬לייצג‭ ‬אותה. במסגרת‭ ‬זו‭ ‬למד‭ ‬על‭ ‬ההתפתחות‭ ‬הנוצרית‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬רייס‭ ‬Rice  University‭ ‬ ביוסטון‭, ‬טקסס. ‬עם‭ ‬סיום‭ ‬שרותו‭ ‬ולאחר‭ ‬שנים‭ ‬רבות‭ ‬בארה‭"‬ב‭ ‬וקנדה, ‬חזר‭ ‬ארצה‭ ‬והקדיש‭ ‬את‭ ‬זמנו‭ ‬לכתיבה‭.‬