דונו והדברים הבלתי רגילים שקרו לו

בְּסַךְ הַכֹּל דוּנוֹ הוּא יֶלֶד רָגִיל, חוּץ מֵהַמִּקְרִים שֶׁבָּהֶם הוּא מְאַלֵּף שְׂמָמִיּוֹת אוֹ הוֹפֵךְ לְשׁוֹדֵד מְפֻרְסָם שֶׁכָּל הָעִיר רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו. פַּעַם הוּא אֲפִלּוּ הֶחְלִיט לִחְיוֹת בָּרְחוֹבוֹת וּלְהַרְוִיחַ כֶּסֶף מִמּוֹפְעֵי קְסָמִים. כֵּן, לִפְעָמִים קוֹרִים לוֹ דְּבָרִים מֻפְלָאִים. מִצַּד שֵׁנִי, לִפְעָמִים הוּא מִתְחַרְפֵן. לְמָשָׁל:1. כְּשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לוֹ 2. כְּשֶׁנִּגְמָר הַשּׁוֹקוֹ3. כְּשֶׁחִיבַּת, הַיַּלְדָּה הֲכִי מְעַצְבֶּנֶת בָּעוֹלָם, מַפְרִיעָה לַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלּוֹ4. כְּשֶׁאָחִיו הַגָּדוֹל לֹא אוֹמֵר כְּלוּם5. כְּשֶׁרשִׁימָה לֹא כּוֹלֶלֶת בְּדִיּוּק חֲמִשָּׁה סְעִיפִיםתָּמָר הוֹכְשְׁטָטֶר, סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת, חוֹקֶרֶת סִפְרוּת וְתַרְבּוּת יְלָדִים, מִמְּקִימֵי כְּתַב הָעֵת "הַפִּנְקָס" וְשֻׁתָּפָה בַּעֲרִיכָתוֹ. סִפְרָהּ "כְּרוּבִינָה" זָכָה בִּפְרַס רָמַת גַּן לְסִפְרוּת יְלָדִים וְנֹעַר. עֵינַת צָרְפָתִי הִיא מֵהַמְּאַיְּרוֹת הַבּוֹלְטוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. סִפְרָהּ "הַשְּׁכֵנִים", שֶׁגַּם כָּתְבָה, זָכָה לִשְׁבָחִים וְתֻרְגַּם לְשָׂפוֹת רַבּוֹת.