לצוף על מי האגם

כְּשֶׁהָיִיתִי שְׁקוּפָההַיָּמִים נָפְלוּ עַל רֹאשִׁיצָנְחוּ בְּתוֹכִי עַל רִצְפַּת הָאַגָּןלֹא הוֹתִירוּ כְּאֵברַק שֶׁקֶט בֵּין אִוְשָׁהלאְוִשְָׁהוְאֹטֶם שְׁרִיר הַלֵּב...כך – בכנות חדה, פוצעת ומדממת – כותבת לילך גלבוע באחד משירי ספרה .שיריה של לילך אינם תמיד קלים לעיכול, וְלוּ בשל חיצי הזמן אשר עפים בזה אחר זה ומתארים (אם בעדנה מלטפת, אם בישירות חסרת-חמלה) את מסעה המפותל והמשתרך של המשוררת.מסע שתחילתו שְׁקוּפָה, כמעט פסיבית לחלוטין, המשכו לעבר צַפְרִירִים, המגיחים בתום אפלת הליל, וסופו ב-אֵיכָה, המבקש לגעת ולהתרפק על ימים אחרים, פשוטים ואולי תמימים יותר:וְרַק עָלֶה צְהַבְהַבבְּסוֹף יָמָיובִּקֵּשׁ לָצוּףעַל מֵי הָאֲגַם הוא קובץ שיריה הראשון של לילך גלבוע, המתגוררת בחדרה ועוסקת בהוראת לשון עברית ובהנחיית סדנאות כתיבה.שלומי חסקי,עורך הספר