ממזמר'ל

תמר ועמוס רודנר, ילידי אמצע שנות השלושים, הם קיבוצניקים מגבעת ברנר שגרים בגבעתיים. תמר הייתה מרצה לספרות ועורכת עצמאית בהוצאות ספרים. עמוס אדריכל אוטודידקט, שהקדיש את מיטב שנותיו לניסיונות כושלים לחבר את הקיבוץ למציאות. שניהם חיים משחר נעוריהם את הזמר העברי. תמר - עוד מאז שהצטיינה בקבוצת החליליות של דניאל סמבורסקי ומִיְמֵי צריף 'המחנות העולים' בתל אביב של שנות הארבעים; עמוס - מאז שהרקיד קיבוץ גדול במפוחית-פה קטנה. שניהם היו פעילי תרבות בקיבוצם ושלחו את ידם  בתחומים שונים. כל אחד מהם ערך את עיתון הנוער העובד 'במעלה'. תמר סקרה ספרים ב'ספרות מעריב' ולימדה באוניברסיטה הפתוחה. יזמה בחרה וערכה ב'הוצאת קשב לשירה' את הספר 'על ים ועל חול', מבחר שירי תל אביב של אחיה, חתן פרס ישראל, המשורר אריה סיון. עמוס כתב סיפורים קצרים ב'שדמות' וב'קשת' ופרסם  ב'הוצאת הקיבוץ המאוחד' את מקבץ הרשימות החתרניות 'בכל הצניעות'. הם היו מעורבים כמעט בכל מה שנעמי שמר – אחותם-הנרכשת, על פי החלטתה – פרסמה בדפוס. פורמלית הם חתומים על עריכה, ולפעמים גם עיצוב, של שלושה מתוך חמשת ספריה. תמר גם ערכה עם לֵלי שמר, את ספר שירי הילדים של נעמי, שיצא לאחר מותה.  כשמלאו להם שבעים התחילו להגשים חלום ישן: לתרגם מיידיש שירים שאהבו מאוד, שירים שלא זכו לתרגום עברי, וכאלה שסברו שתרגומם ראוי לניסיון נוסף. התרגומים, כולל מקורותיהם ביידיש, כולל אשנבי מידע, תווים ותקליטור, כונסו, בשנת 2012 בספרם , שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובתמיכת בית שלום עליכם וזכה להצלחה. בספרם הם ממשיכים בעבודתם כשהזרקור הפעם על יהדות שפל המדרגה. על תחתית החבית של התרבות היהודית ממזרח אירופה. לא כל השירים מבטאים תרבות שנעים להתגעגע אליה. אבל תמר ועמוס סבורים שהתחתית היא חלק בלתי נפרד מהחבית.