הבלוג של החיים שלי

טוב, אולי זה קצת מלודרמטי. אבל תסלחו לי, אני מרגישה קצת מלודרמטית כרגע. אז ככה: קוראים לי ברוקלין פירס, אני בת חמש-עשרה, ואני מאותגרת בקבלת החלטות. ברצינות, אני לא מצליחה לחשוב מתי בפעם האחרונה קיבלתי החלטה נבונה, כולל המסיבה שארגנתי כשההורים שלי היו מחוץ לעיר ושגרמה בטעות לשרפה. נכון, זה לא היה הרגע הכי מוצלח בחיי.אבל הרי בגלל זה פתחתי בלוג. כדי שהקוראים יקבלו החלטות בשבילי. כן, פשוט ויתרתי. הרמתי ידיים. אני נותנת למישהו אחר להחליט איזה ספר לקרוא לשיעור ספרות, ואם להיענות להזמנה להצטרף לנבחרת הדיבייט. ההזמנה, דרך אגב, הגיעה מאיזה בחור חמוד-בדרכו-החנונית שעשה לי תמרון היימליך והציל אותי מחנק בקפיטריה. (תזכורת לעצמי: ללעוס את המלון לפני שבולעים.) אני אפילו נותנת להם להחליט עם מי כדאי לי לצאת!בקיצור, מתברר שיש דברים שאי אפשר פשוט לבחור או לתת למישהו אחר לבחור במקומך – נגיד, במי להתאהב. ועכשיו הכול דפוק יותר מתמיד. לא מאמינים לי? תקראו את הספר ותחליטו בעצמכם. אתם תצחקו, תבכו ותצרחו מרוב תסכול. או שאולי רק אני עושה את זה. הרי בסופו של דבר, אלה החיים שלי.