לפעמים האור...

“לִפְעָמִים הָאוֹריוֹצֵא מִן הַלֵּב וְנִכְנַס יָשָׁרלַלֵּב שֶׁל חָבֵר אוֹהֵב""לִפְעָמִים הָאוֹר..." הוּא קֹבֶץ שִׁירִים קָסוּם וְנוֹגֵעַ לַלֵּב וּבוֹ תּוֹבָנוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לָאוֹר וּמַבִּיעוֹת מְסָרִים עֲמֻקִּים וּמְשַׁנֵּי חַיִּים.אֵלֶּה שִׁירִים אוֹפְּטִימִיִּים הַמַּשְׁרִים שַׁלְוָה וּמְעוֹרְרִים הַשְׁרָאָה, מַחְשָׁבָה וְשִׂיחַ עִם הַיְּלָדִים – וְאַף עִם הַמְּבֻגָּרִים.בַּסֵּפֶר חָבוּיִים נוֹשְׂאִים כְּמוֹ אַהֲבָה, קִנְאָה, נְתִינָה, שִׂמְחָה, דִּמְיוֹן, יְצָרִים, וּמָה שֶׁבֵּינֵיהֶם.זֶהוּ סֵפֶר לִילָדֵינוּ, לַיְּלָדִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, לַהוֹרִים, לַסַּבְתוֹת וְלַסָּבִים וּלְכָל מִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ טוֹב בְּעוֹלָמֵנוּ.כִּי תָּמִיד יֵשׁ נִיצוֹץ שֶׁל אוֹר בְּחַיֵּינוּ, רַק צָרִיךְ לְגָלוֹתוֹ כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הָרַב קוּק.עָפְרָה נֶחְמָד הִיא מְשׁוֹרֶרֶת, יוֹצֶרֶת, אֵשֶׁת תִּקְשֹׁרֶת, לוֹמֶדֶת וּמְחַפֶּשֶׂת אַחַר הָאוֹר. זֶהוּ סִפְרָהּ הַשְּׁלִישִׁי.