כל מה שעולה מתכנס

הסופרת האמריקנית פלאנרי אוקונור כתבה את קובץ הסיפורים "כל מה שעולה מתכנס" סמוך למותה ב־1964. הקובץ המבריק הזה הוא מורשתה האחרונה של אמנית הסיפור הקצר ואחת הסופרות הגדולות שהצמיחה ארצות הברית. סיפוריה של אוקונור מעניקים מבט נוקב על נושאים של גזע, אמונה ומוסר, ויש בהם קומדיה לא פחות מטרגדיה, יופי לא פחות מגרוטסקה, וכל אחד ואחד מהם נושא עמו את חותמה הייחודי. פלאנרי אוקונור נולדה בסוונה שבג´ורג´יה ב־1925. כשהלכה לעולמה בגיל 39 (1964) ממחלת הזאבת, איבדה אמריקה את אחת מסופרותיה המוכשרות ביותר בשיא כוחה. אוקונור התגוררה רוב חייה בחווה של הוריה בג´ורג´יה, וסיפוריה מתרחשים לרוב באזורים אלה של ארצות הברית. אמונתה הקתולית וביקורתה החריפה על ההפרדה הגזעית באמריקה מקבלות ביטוי רב בכתביה. כל מה שעולה מתכנס הרופא אמר לאמא של ג'וליאן שהיא מוכרחה לרזות בשמונה קילו בגלל לחץ הדם שלה, אז בימי רביעי בערב ג'וליאן נאלץ לקחת אותה העירה באוטובוס לקבוצת ההרזיה בימק"א. קבוצת ההרזיה נועדה לבחורות עובדות מעל גיל חמישים, במשקל שבעים וחמישה עד תשעים קילו. אמו היתה אחת הרזות שם, אבל היא אמרה שגברות אינן מגלות את גילן ומשקלן. היא לא היתה מוכנה לנסוע לבדה באוטובוס בערב מאז האינטגרציה, ומכיוון שקבוצת ההרזיה היא אחת ההנאות המעטות שלה, אמרה והיא נחוצה לבריאות שלה וגם בחינם, ובהתחשב בכל מה שהיא עושה למענו, ג'וליאן יכל לפחות להטריח את עצמו ולקחת אותה לשם. ג'וליאן לא אהב לחשוב על כל מה שהיא עושה למענו, אבל מדי יום רביעי בערב חרק שיניים ולקח אותה. אוקונור פירסמה בחייה שני רומנים ושני קבצי סיפורים קצרים. בעברית ראה אור ספרה משנת 1955: A Good Man is Hard to Find, ("אדם טוב קשה למצוא", תרגום: רנה ליטוין, כתר 1984). לאחר מותה הוענק לה הפרס הספרותי החשוב ביותר בארצות הברית, הנשיונל בוק אוורד, ובסקר שנערך בין הקוראים באמריקה בשנת 2009 נבחרו סיפוריה לאהובים ביותר מבין כל הספרים שזכו בפרס זה בשישים השנים שבהן הוא מוענק.