בית מול הים

"בית מול הים" הוא סיפורו של קיבוץ אחד - גחלת (שם בדוי) - המטלטל בין תפיסות חברתיות-כלכליות משתנות בעידן של תהפוכות כלליות ומקומיות. הספר מתאר את ניסיונותיהם של אנשי הקיבוץ לשמור על ייחודם האידיאולוגי והתרבותי ובו בזמן להתאים עצמם למאה ה-21, על רקע התפוגגותה של דרך החיים הקיבוצית הקלאסית. ספר זה הוא תולדה של מחקר אנתרופולוגי בשיטת "תצפית משתתפת": הצטרפות לחברה הנחקרת, במטרה לעמוד על אורחות חייהם ותרבותם של אנשי המקום. המחברת, תמה חלפין, בת קיבוץ שאינה מתגוררת בו עוד, הגיעה עם משפחתה לשהות בת שנתיים בקיבוץ גחלת. שם עבדה, ליוותה צוותי ניהול, התנדבה לצוותי תרבות והייתה שותפה לחיים החברתיים במלואם. על בסיס כל אלה היא מציעה מבט מקרוב על הניסיונות לתת ביטוי ממשי לרעיונות גדולים תוך התמודדות עם שטף חיי היומיום. הספר זכה בפרס קרן גולדברג לכתב-יד עיוני מקורי מצטיין. מנימוקי השופטים: חלפין מצליחה בכישרון רב להעמיד תמונה רחבה, עשירה, מורכבת, רבת-ניגודים וסתירות של מציאות החיים בקיבוץ המשתנה. את זאת היא עושה באמפתיה, ברגישות ובעדינות, בלי להיגרר לסנטימנטליות, והיא מתארת בחדות רגעים מרגשים, משעשעים, מאתגרים ועצובים. תיאוריה הקולחים לצד תובנותיה הסוציולוגיות והאנתרופולוגיות מזמנות לקוראי ספרה חוויה אינטלקטואלית ואסתטית גם יחד". ד"ר תמה חלפין היא אנתרופולוגית המלמדת בסמינר הקיבוצים. מחקריה עוסקים בקיבוץ, בחברה הישראלית, בחינוך ובזיכרון אישי וקולקטיבי. ספרה "היה רע לתפארת: הלינה המשותפת - פוליטיקה וזיכרון" ראה אור בהוצאת מכון בן-גוריון ויד טבנקין.