הלביאות מטהראן

משפחתה של אלי בת השבע חיה בטהראן של שנות החמישים בנוחות רבה עד למותו בטרם עת של האב, אז נאלצות אלי ואמה לעבור לדירה זעירה במרכז העיר. השתיים נמצאות במלחמת הישרדות, ואלי משתוקקת לחברה שתקל את בדידותה. למרבה המזל, ביום הראשון ללימודים היא פוגשת את הומא מלאת שמחת החיים. בין שתי הבנות נקשרת ידידות אמיצה והן משחקות יחד, לומדות לבשל במטבח ביתה החמים של הומא, משוטטות בין הדוכנים הססגוניים של הבזאר הגדול וחולקות את שאיפתן להיות "נשים אריות" – לביאות. זאת ילדות קסומה בתקופה שלפני ההפיכה. אולם כאשר ניתנת לאלי ולאמה הזדמנות לחזור לחייהן הבורגניים הקודמים, אלי מותירה את זיכרונות הילדות ואת חברותה עם הומא מאחור וכובשת לעצמה עמדת השפעה בתיכון הבנות הטוב ביותר בעיר. שנים לאחר מכן, כשהומא שבה ומופיעה בעולמה של אלי, המפגש המחודש משנה את מהלך חייהן. עתה, בהתקרב נקודת הרתיחה הפוליטית באיראן, למעשה בגידה אחד יהיו השלכות עצומות. על רקע סמטאות השוק גדושות התבלינים ואפופות הניחוחות של טהראן, רוקמת מרג'אן כמאלי ביד אמן סיפור על חברות ועל העצמה נשית. מרג'אן כמאלי, בת להורים יוצאי איראן, שחייתה בטורקיה, באיראן, בגרמניה ובקניה, מתגוררת בבוסטון. ספרה הראשון, החנות למכשירי כתיבה בטהראן, תורגם לעשרים שפות והיה לרב־מכר בינלאומי. "סיפור נוגע ללב על אומץ ועל חברות." - קירקוס -- מהכריכה האחורית