על הרבה מאוד ולא כלום

עלמה, סופרת צעירה וכשרונית מצאה עצמה יושבת בחדרה, אל מול המאוורר ביום קיץ חם. מתוך הקירות הלבנים והשלווה שבחוסר המעש, היא החלה לתהות לגבי יעודה בחיים ולשאול שאלות על נושאים אשר מרבים לחמוק להם משגרת היומיום. היא קיבלה מוזה ומיד החלה לרשום את הכל על הדף, ומצאה שמחשבותיה מקבלות צורה של סיפורים דמיוניים כביכול ובהם פועלות דמויות מרתקות וגילתה שגם לחפצים היה מה לומר. את הסיפורים הללו אנו מוצאים שזורים בספר מעמיק וקליל בה בעת. ספר שמאפשר לקורא לעצור לרגע ולצאת מהמרוץ שגדל לתוכו מבלי משים, ולעיתים למצוא גם תהיות שעלו בראשו כתובים על גבי הדפים.