אין לפלפל! : עיתון "הצפירה" והמודרניזציה של השיח החברתי הפוליטי

כיצד היה השיח בעברית, שתפקידו המסורתי בקהילה היהודית בגולה היה דתי מעיקרו, לשיח עיתונאי מודרני, בנושאים חילוניים, חברתיים ופוליטיים? האם הועתקו דרכי הביסוס המסורתיות של "טיעון לגיטימי" או "אמתי" כפשוטן אל השיח החילוני?

אלה הן שתיים מן השאלות המרכזיות הנבחנות בספר זה, שעניינו בזיהוי קו התפר בין השיח המסורתי, שהיה דומיננטי בקהילות מזרח אירופה, לשיח העברי המודרני, שהושפע מן המהפכה המדעית במערב. באמצעות הדיון בעיתון "הצפירה", משרטט הספר את התחרות שהיתה מאמצע המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20 במרחב הציבורי העברי המתווה בין שני מודלים של טיעון ושל ביסוס "אמתות חברתיות". המודל הראשון מיוסד על חקירה תוך-טקסטואלית ובין-טקסטואלית, בסגנון הדרש והפלפול התלמודי, והוא מבקש לחדור מבעד לטקסטים ולדלות מבין השיטין את משמעותם ה"אמתית", מתוך קישור הטקסט הנדון לטקסטים אחרים. המודל השני הוא החוץ-טקסטואלי, והוא מבקש להתבסס על עובדות אמפיריות, ורואה בטקסט עצמו מעין מראה שנדרשת לשקף, בדרך הפשט, את העולם ה"אמתי". תהליך המודרניזציה, בלומד המעבר ממודל הדרש המסורתי למודל הפשט המודרני, מודגם בעזרת ניתוח שלבי התפתחות השיח בעיתון "הצפירה" - החל בשלב המדעי-הפופולרי, שאוורתו הטקסטואלית משנה את הקורא אל מחוץ לטקסט, עבור בשלב הדיון הפובליציסטי-הפוליטי, שביקש להתבסס על עובדות "מדעיות" ואף על סטטיסטיקות, וכלה בשלב הדיונים הפוליטיים-הציוניים, ששיקפו טענות בדבר המתח הלא פתור בין המודל המסורתי-התלמודי-הפלפול (שלא התאים לדוח הפרגמטית של תנועה לאומית) ובין מודל השיח המודרני. בתוך כך מתבררת תרומת תהליך המודרניזציה של השיח לכינון הלאומיות המודרנית, ומתברר מקומם של העיתונים בכלל ושל העיתונים העבריים בפרט בכינון "אדמת נייר" - אותו מרחב ציבורי משותף לקהילות יהודיות שונות, שבו היה אפשר לדמיין אומה במתכונת הלאומית המודרנית.

ד"ר אורן סופר הוא מרצה באוניברסיטה הפתוחה וראש תחום התקשורת בה. ד"ר סופר היה איש סגל באוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה, ועמית אורח באוניברסיטאות ראטגרס בארצות הברית וטורונטו בקנדה.