רוצחת עציצים

הוא אוסף סיפורים אנושיים, עדינים, על רגעים קטנים ומדויקים בחיים שלמים.נשים וגברים, אהבות ושגרה, געגוע, אשמה, חסד, הומור, וכל מה שביניהם.כותבת בקול אינטימי, חכם ומלא חמלה, על אנשים שנעים בין כאב לשלווה, בין עבר להווה, בין מה שנאמר, למה שנשאר בלב.במרכזם של הסיפורים מבט חד על היומיום הישראלי, כזה שנוגע בלב גם כשנדמה שהוא חולף על פנינו בשקט.כך קרה שבחדר האמבטיה שמתי שני עציצים מפלסטיק לקישוט, שיהיה קצת צבע, ברור, מפלסטיק. אני רוצחת עציצים סדרתית ידועה. ואז יום אחד בעודי... נו... מחרבנת, זהו, כן גם לי מותר לכתוב את זה, הבטתי בעציצים ואמרתי לעצמי שהיה ממש טוב אם החיים שלי היו כמו עציץ מפלסטיק – אין לך צרכים ואין לך רצונות, וגם אין לך כאבי לב. את יושבת שם על מדף הזכוכית, נראית יפה רוב הזמן וחיה לך בשקט. נכון יש עליך אבק, וצריך לשטוף אותך מדי פעם, אבל זה ממש בקטנה, פעם בחצי שנה או משהו כזה, ואחרי הרבה שנים את קצת דוהה, אבל בסך הכול חיים שקטים, בלי כאבים, בלי התלבטויות. פלסטיק.ספר על פשטות, אנושיות, והיופי שבשברירי הרגעים שבהם אנחנו רואים את עצמנו – דרך עיניהם של אחרים.היא אשת חינוך, אימא, סבתא ורעיה. עם פרישתה החליטה להתמסר לתשוקה שקיננה בה כל חייה, הכתיבה. זה ספרה הראשון.