ללכת בלי רעש : סיפור חיים

הספר "ללכת בלי רעש" מביא את סיפור חייה המרתק של ד"ר שיה שוורטנברג-טיכו ושל בני משפחתה.

קורותיה של "ילדת מלחמה" כפי שכונתה בהולנד באותם הימים. ילדה שהוסתרה בימי השואה ומצאה את עצמה עם תום תקופת הזוועות ללא בית, ללא ארץ ומבלי לדעת לאן פניה מועדות.

מרחק הזמן כותבת אוטוביוגרפיה זו מבינה את הדברים אחרת, נקודת מבטה שונה. ההשתנות נמשכת: החוויות ממשיכות לפעפע וזוויות ההתבוננות מתחדדות. המרחק מוסיף משמעויות שונות, אחרות ומגוונות. ד"ר שיה שוורטנברג-טיכו ניצלה ובתה חיים לתפארה. ספרה המרגש מבהיר שהישועה הגיעה באמצעות בני אדם יוצאי דופן. ההוקרה מגיעה לאנשים אלו ורק להם. זו הכרת תודה של הקהילה היהודית לתושבי הולנד על העזרה שהגישה בזמן הכיבוש.

כיום, למעלה משישים שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, אנו ניצבים בפרשת דרכים היסטורית. דור הניצולים מעביר את מקל השליחות של הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים, לידיהם של צאצאיהם בפרט ושומעי כל העולם בכלל.

כזה הוא הספר "ללכת בלי רעש", כשברקע מהדהדות מילותיה של אנה פרנק (1944): "למרות הכל אני עדיין מאמינה בטבעו הטוב של האדם".