געגוע

סיפורה של מאיה פורש בפנינו את יריעת חייה מימי נעוריה ועד ימי חייה הבוגרים, לצד בן זוגה. איטה שוורץ מציגה בפני הקורא רומן מורכב ומרגש שבמרכזו מאיה הנשואה לגבר השונה ממנה תכלית שינוי. כתיבת הספר היא סוג של תרפיית התבוננות של מאיה על חייה ועל ההגשמה העצמית שלה. אלק, בעלה של מאיה, אדם משכיל המכהן בתפקיד בכירבחברת תרופות גדולה, מצליח לקדם את החברה בה הא עובד, בזכות מאבקו לאישור תרופה חדש. הפער הגדול בין חיי הנפש הסוערים של מאיה, בחירת חיי כתיבה, רגשותייה המוחצנים ובדידותה החברתית הגדולה, לבין חייו הפעילים של בעלה, מהווה את עיקר עלילת הספר והתמודדותה של הגיבורה ביחסיה הזוגיים. הספר פורט על נימי הנפש הדקים ביותר ומעורר מחשבה. כתיבתה של איטה שוורץ היא כתיבה לירית, פרוזה שהיא כמעט שירה. הספר כולו המיית לב של אישה שברירית ובה-בעת, למרות הפרדוקס, חזקה ביותר. געגוע הוא ספרה הרביעי של איטה שוורץ, ילידת תל אביב, הרואה אור לאחר "רקויאם לפסנתר" (200), ושני ספרי שירה: נימים צרובות (1991) למגע אחרון (1997)