סיפור ישן

סיפור ישן הוא רומן עדין הנארג מקטעי פרוזה קצרים, ליריים, שמחברים יחד עבר והווה, זיכרון, חלום ומציאות. זהו סיפורה של אישה אחת (נערה אחת, ילדה אחת), שאינה חדלה להתבונן ולחוש את עולמה ברגישות ובעוצמה רבה. הסיפור מגולל את קורותיה של משפחה במחצית הראשונה של המאה העשרים שחווה אובדן, עקירה והשתרשות מחדש. מסכת יחסים סבוכה ששורשיה נעוצים בסיפור האישי ומתעצמים במאבק הקיומי בישראל. בתוך הסביבה הרוחשת רגשות עזים וקונפליקטים, אידה מקיימת עולם פנימי סוער שמוצא את מפלטו במלה הכתובה ובמוזיקה. היא נודדת עם בני משפחתה מדירה לדירה, ותנועתה משרטטת בכל פעם תמונה שונה של המלה "בית" כמרחב פיזי ונפשי. המסע בין הבתים הוא גם מסע אל רחובותיה של תל-אביב הישנה - בין גלותיות לישראליות, בין קודש לחול, בין חיים חדשים לצלקות השואה, בין תחושות זרות לאינטימיות וקרבה, בין ים גועש לקרקע מוצקה.