מסע שנגמר בריקוד

שלוש נשיקות הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת בִּלְעָדַיִךְ הָיוּ אֲיֻמּוֹת. בְּלִי שֻׁתְּפֵי סוֹד. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֳנִי מִתְבַּיֵּשׁ בָּהֶם וְלֹא אֶכְתֹּב. בִּמְקוֹם לְשַׁמֵּר אֶת צְחוֹקֵךְ מִימֵי הַהֻלֶּדֶת, אֶת חִבּוּקֵךְ, הַזִּכְרוֹנוֹת נִמְחֲקוּ. לוּ הָיִיתִי עוֹבֵר טִפּוּל הִיפְּנוֹטִי הָיוּ תְּמוּנוֹת יַלְדוּת נוֹפְלוֹת עַל הָרִצְפָּה כְּמוֹ בְּלֵדָה, בִּכְאֵב. ספר השירים של מרדכי גלילי הוא ספר מרגש ומיוחד במינו. גלילי מספר סיפור. מערב אלמנטים תיעודיים, כמו קטעים ממכתביה של אמו שהתאבדה, דברים שכתב אביו, ועוד. הספר הוא ניסיון לתפור חיים ולבנות מתוך שברי הזיכרונות, מעשה אמן של שירה יפהפייה שמרעידה את הלב. ספריו הקודמים של מרדכי גלילי: שירים 1972-1976 (מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור: ספרי סימן קריאה, תשל"ז); שני קולאז'ים (עם עובד, תשמ"ח)