האתיקה של הזיכרון

מיכל בן־נפתלי הוספה למעקב מיכל בן-נפתלי (נולדה ב-1963) היא סופרת, מסאית, מתרגמת ועורכת ישראלית, זוכת פרס ספיר לשנת 2016. התגוררה בפריז בשנים 1999–2004. שימשה כמרצה לאורך השנים בקמרה אובסקורה, עלמא, האוניברסיטה העברית, המדרשה לאמנויות. מלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. היא חברה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו. בין השנים 2006–2014 ערכה את סדרת הספרים "הצרפתים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, היא פרסמה מאמרים רבים, תרגמה, בין היתר, מכתבי ז'אק דרידה, מוריס בלאנשו וז'וליה קריסטבה, חיברה מבואות ואחריות דבר לספרים מתורגמים, קטלוגים ומסות על אמנות על מיכל היימן, מיכל נאמן, טל שוחט, גדעון גכטמן, איה בן רון, בן בז'רנו ואחרים. בשנת 2014 ערכה סדרה חדשה בהוצאת רסלינג בשם "בדיעבד", סדרה לאסתטיקה עברית. המסה "על הצער" פרי עטה היא זוכת פרס המסה הטובה של עיתון "הארץ" (2008). בן נפתלי היא זוכת פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשע"ז. ספרה "המורה" זיכה אותה בפרס ספיר לשנת 2016. ב-2019 הוענק לה תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת ופרס ויצו האיטלקי על ספרה "המורה". מיכל בן-נפתלי מתגוררת לסירוגין בתל אביב ובחיפה. מספריה:כרוניקה של פרידה : על אהבתה הנכזבת של הדקונסטרוקציה, תל אביב : רסלינג, 2000.הביקור של חנה ארנדט, עורכת מלווה לספר זה: שרון אס; ירושלים : מכון ון ליר, הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006.ספר, ילדות : נובלה; תל אביב : רסלינג, ושתי, 2006.על הפרישות : ארבע מסות, תל אביב : רסלינג, ושתי, 2009.רוח, עורכת הספר: דנה אולמרט; תל אביב : אחוזת בית, תשע"ב 2012.המורה, עורך הספר: עודד וולקשטיין (כתר, 2015)המלנכוליה של אברהם , רסלינג, 2016בגד מאש, (כתר, 2019)לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, (כרמל, 2019)הקבוצה (כתר, 2021) מקור: ויקיפדיהhttps://tinyurl.com/2w4uk724

"שאלת ההתיישנות, השאלה המשפטית והפוליטית, שונה לחלוטין משאלת הסליחה; באשר לסליחה, רק לקורבנות הזכות לסלוח. [...] מהי התרבות שנושאת את תפיסת הסליחה, האם יש סליחה בתרבויות שבהן התורה אינה המקור באופן כזה או אחר? לדידי שאלות אלה אינן רק שאלות ספקולטיביות, אלא באמת שאלות הקיום ההיסטורי שבו אנו מצויים" (ז'אק דרידה, מתוך הספר).

השיחה של מיכל בן-נפתלי עם ז'אק דרידה ב'יד ושם' התקיימה בשנת 1998, במהלך ביקורו השני של דרידה בארץ, בעת ששום ספר שלו טרם ראה אור בעברית! עניינה המרכזי של השיחה היה הפילוסופיה הצרפתית "אחרי אושוויץ" והמידה שיש בפריודיזציה זו כדי להאיר את דרכו המיוחדת של דרידה.

דרידה דן כאן, בין השאר, בשאלת הסליחה, ב"שאלה הצרפתית" על הגותו של היידגר, במחויבות של הדקונסטרוקציה לתאריך ובמעמד שהוא מייחס לשמות הפרטיים "אושוויץ" או "שואה". "איני חש שיש לי זכות", אמר, "הן מסיבות של הקפדה רטורית והן מתוך כבוד לקורבנות, להשתמש בשם אושוויץ כדי לסמן כל מקום שבו יכלו להתרחש דברים דומים. זו מלה שמנצלים אותה לעתים קרובות שלא כראוי. בני אדם משתמשים במלה הזאת לעתים קרובות כסיסמא, כתווית: 'לפחות אמרתי את המלה אושוויץ, מילאתי את חובתי, מצפוני נקי'. אני מתנגד לקלות הזאת. עבורי, הדבר גם קשה מדי וגם קל מדי. אינני משתמש במלה הזאת למעט באופן רציני, כאשר אני חושב שהדבר נחוץ".

מיכל בן־נפתלי הוספה למעקב מיכל בן-נפתלי (נולדה ב-1963) היא סופרת, מסאית, מתרגמת ועורכת ישראלית, זוכת פרס ספיר לשנת 2016. התגוררה בפריז בשנים 1999–2004. שימשה כמרצה לאורך השנים בקמרה אובסקורה, עלמא, האוניברסיטה העברית, המדרשה לאמנויות. מלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. היא חברה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו. בין השנים 2006–2014 ערכה את סדרת הספרים "הצרפתים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, היא פרסמה מאמרים רבים, תרגמה, בין היתר, מכתבי ז'אק דרידה, מוריס בלאנשו וז'וליה קריסטבה, חיברה מבואות ואחריות דבר לספרים מתורגמים, קטלוגים ומסות על אמנות על מיכל היימן, מיכל נאמן, טל שוחט, גדעון גכטמן, איה בן רון, בן בז'רנו ואחרים. בשנת 2014 ערכה סדרה חדשה בהוצאת רסלינג בשם "בדיעבד", סדרה לאסתטיקה עברית. המסה "על הצער" פרי עטה היא זוכת פרס המסה הטובה של עיתון "הארץ" (2008). בן נפתלי היא זוכת פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשע"ז. ספרה "המורה" זיכה אותה בפרס ספיר לשנת 2016. ב-2019 הוענק לה תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת ופרס ויצו האיטלקי על ספרה "המורה". מיכל בן-נפתלי מתגוררת לסירוגין בתל אביב ובחיפה. מספריה:כרוניקה של פרידה : על אהבתה הנכזבת של הדקונסטרוקציה, תל אביב : רסלינג, 2000.הביקור של חנה ארנדט, עורכת מלווה לספר זה: שרון אס; ירושלים : מכון ון ליר, הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006.ספר, ילדות : נובלה; תל אביב : רסלינג, ושתי, 2006.על הפרישות : ארבע מסות, תל אביב : רסלינג, ושתי, 2009.רוח, עורכת הספר: דנה אולמרט; תל אביב : אחוזת בית, תשע"ב 2012.המורה, עורך הספר: עודד וולקשטיין (כתר, 2015)המלנכוליה של אברהם , רסלינג, 2016בגד מאש, (כתר, 2019)לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, (כרמל, 2019)הקבוצה (כתר, 2021) מקור: ויקיפדיהhttps://tinyurl.com/2w4uk724