שמיל החציל

שְׁמִיל הֶחָצִיל, שֶׁחַי בִּכְפָר בַּגָּלִיל, מְחַפֵּשׂ אֶת יִעוּדוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְמַמֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ. הוּא עוֹרֵךְ נִסְיוֹנוֹת שׁוֹנִים – מְנַסֶּה לְנַגֵּן, לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וְלִהְיוֹת סְפּוֹרְטַאי – אֲבָל נוֹחֵל אַכְזָבָה. לַמְרוֹת זֹאת רוּחוֹ אֵינָהּ נוֹפֶלֶת, וּמִכָּל כִּשָּׁלוֹן, הֶפְסֵד אוֹ אַכְזָבָה הוּא לוֹמֵד עַל חֲשִׁיבוּת הַנִּסָּיוֹן, הַהַתְמָדָה וְהַבִּטָּחוֹן.הַסֵּפֶר כָּתוּב בְּהוּמוֹר וּבַחֲרִיזָה קוֹלַחַת וּמִתְנַגֶּנֶת, וְהַחֲלָקִים הַחוֹזְרִים שֶׁבַּטֵּקְסְט מַזְמִינִים אֶת הַיְּלָדִים לְהִצְטָרֵף לַסִּפּוּר וּלְדַקְלֵם אוֹתָם. הַמֶּסֶר הָאוֹפְּטִימִי וְהַמְּעוֹדֵד יָכוֹל לְלַוּוֹת יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים בְּכָל קֹשִׁי וּלְהַעֲצִים אוֹתָם.