בית לאדם אחד

צילום:צביקה טישלר יצחק אוורבוך אורפז הוספה למעקב יצחק אוורבוך-אורפז (15 באוקטובר 1921 – 14 באוגוסט 2015) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות לשנת 2005. ספרו הראשון, "עשב פרא", ראה אור בשנת 1959. בשנת 1960 החל ללמוד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובמהלך לימודיו עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בו טור אישי שבועי על תופעות בתחומי התרבות והחברה. בשנות ה-60 פרסם את המסה הפילוסופית הנקראת "הצליין החילוני". הוא היה אקזיסטנציאליסט בהשקפתו ולא האמין בשום כוח עליון. פרסים1976 - פרס היצירה לסופרים ומשוררים1986 – פרס ביאליק1999 – פרס נשיא המדינה לספרות עבור מפעל חיים2004 - פרס היצירה לסופרים ומשוררים2005 – פרס ישראל לספרות מספריו:עור בעד עור (זוכה פרס ברש) (1962)מות ליסאנדה (1964)ציד הצביה (1966)נמלים (זוכה פרס טלפיר) (1968)מסע דניאל (1969)עיר שאין בה מסתור (1973)בית לאדם אחד (זוכה פרס פיכמן)(1975)רחוב הטומוז'נה (1979, והוצאה מחודשת עם סיפורים נוספים ב-1989)הצליין החילוני (זוכה פרס אפרת) (1982)העלם (1984)הכלה הנצחית (1988)אהבות קטנות, טירופים קטנים (1992)לילה בסנטה פאולינה (1997)לפני הרעש (1999) מקור: ויקיפדיהhttps://tinyurl.com/muu62a3r בית לאדם אחד ראה אור לראשונה ב-1975. זהו רומן תל-אביבי מובהק, המתרחש ברובו בקטע מסוים בצפון העיר, סביב רחוב בן-יהודה בואכה נמל תל-אביב ובצילה של ארובת רידינג. זהו מרחב המחיה של איזי אורנן, משורר ועיתונאי, משוטט חסר מנוח, שמבעד לעיניו נשקפת תל-אביב צבעונית, תוססת ותאוותנית. מסגרת הזמן של הרומן נפרשת מן האביב של 1973 לאביב של 1974, ובלבה השבר של מלחמת יום הכיפורים. מחציתו השנייה עומדת בסימן האֵבל היורד על בית ידידיו הקרובים של איזי עם נפילת הבן הבכור, אולם המלחמה צובעת לאחור גם את הפרקים שקדמו לה. כנגד ההווה הישראלי הקדחתני עומד הקשר המורכב של איזי עם דודו ברוך הרליך, חוליית הקשר החיה שלו עם עברו כילד בעיירה מזרח אירופית לפני השואה, במשפחה ענפה שרק שניהם שרדו ממנה לפליטה. שני צירים עיקריים מלכדים את פרטי הרומן ואירועיו. האחד הוא סיפור העונש שהומט על החברה הישראלית מששקעה בהוויה של שחיתות ונהנתנות. הציר השני קשור לפעפוע של זיכרון העבר היהודי אל ההווה, בבחינת מקור של המשכיות ושל משמעות לחברה זו, התוהה על דרכה ועל טעם קיומה. הכול מתנקז אל דמותו של איזי אורנן, הנחלץ מן התעייה העקרה ומן הבית המיועד לאדם אחד אל תקווה להקמת משפחה משלו, שתישא גם את שמם של אבותיו הרצוחים. ברצף יצירתו של יצחק אורפז 'בית לאדם אחד' מסמן מפנה דרמטי. זמן קצר לאחר פרסומו החל המחבר לרקום מחרוזת של סיפורים קצרים, פנטסטיים למחצה, הניזונים מהווי העיירה שנולד וגדל בה. ב-1979 כונסו בספר 'רחוב הטומוז'נה', שפתח פרק חדש במסע החיפוש הרוחני הנמתח לאורך חמישים שנות יצירתו. יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, 'עשב פרא', ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו. צילום:צביקה טישלר יצחק אוורבוך אורפז הוספה למעקב יצחק אוורבוך-אורפז (15 באוקטובר 1921 – 14 באוגוסט 2015) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות לשנת 2005. ספרו הראשון, "עשב פרא", ראה אור בשנת 1959. בשנת 1960 החל ללמוד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובמהלך לימודיו עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בו טור אישי שבועי על תופעות בתחומי התרבות והחברה. בשנות ה-60 פרסם את המסה הפילוסופית הנקראת "הצליין החילוני". הוא היה אקזיסטנציאליסט בהשקפתו ולא האמין בשום כוח עליון. פרסים1976 - פרס היצירה לסופרים ומשוררים1986 – פרס ביאליק1999 – פרס נשיא המדינה לספרות עבור מפעל חיים2004 - פרס היצירה לסופרים ומשוררים2005 – פרס ישראל לספרות מספריו:עור בעד עור (זוכה פרס ברש) (1962)מות ליסאנדה (1964)ציד הצביה (1966)נמלים (זוכה פרס טלפיר) (1968)מסע דניאל (1969)עיר שאין בה מסתור (1973)בית לאדם אחד (זוכה פרס פיכמן)(1975)רחוב הטומוז'נה (1979, והוצאה מחודשת עם סיפורים נוספים ב-1989)הצליין החילוני (זוכה פרס אפרת) (1982)העלם (1984)הכלה הנצחית (1988)אהבות קטנות, טירופים קטנים (1992)לילה בסנטה פאולינה (1997)לפני הרעש (1999) מקור: ויקיפדיהhttps://tinyurl.com/muu62a3r