ספר יצירה - תעלומה בהר הבית

כל רווחי המחבר מספר דיגיטלי זה יופנו לעמותות צדקה! מי כתב את "ספר יצירה" ומתי ? - לפני עידן ועידנים (במאה השמונה עשרה לפני הספירה [תקופת האבות], או במאה הראשונה לספירה, או בשנייה או בשלישית או בשישית או בשביעית לספירה – הדעות חלוקות ואין מי שיודע לבטח). - בארץ ישראל (או במצריים, או בסוריה או בבבל – אף לא אחד מוכן להכניס את ידו לאש בעניין הזה). - חובר ספרון שהכיל 1300 מילים מסתוריות בעלות משמעויות מעורפלות (או 2000 או 2500 או מספר אחר כלשהו – כל השערה היא בגדר הימור). - שנרשמו בכתב עברי קדום המכונה 'דעץ' (או במחליפו המכונה כתב ארמי-אשורי). - בידי אברהם אבינו (או בידי האדם הראשון, או בידי רבי עקיבא בן יוסף, או בידי אלישע בן אבויה, או בידי אדם ששמו שמעון מאגוס, או בידי פנחס הרופא מטבריה, או בידי חכם שומרוני כלשהו – אין עדות שמחזיקה מים). - לימים נודע הספרון - על עשרות נוסחיו וגרסאותיו - בשם 'ספר יצירה' (או 'אותיות דאברהם אבינו'). - והפך לאחד משלושת עמודי התווך של תורת הקבלה שהם: הוא עצמו, ספר הבהיר וספר הזוהר. 'ספר יצירה' הקבלי והמסתורי כתוב בניסוח סתום וחסום האם ייתכן כי ניסוחו הסתום והחסום של 'ספר יצירה' נבע מחששו של המחבר לחייו ? האם ייתכן כי חרד מפני זעמם ונחת זרועם של אנשיו שלו, שהיו עלולים לראות בדבריו מעין ביקורת עליהם עצמם ? אם אכן כך הוא, האם אפשר כי מחבר 'ספר יצירה' אחראי בכוונת מכוון לניסוחו הסתום והחסום של ספרו, תוך כדי שהוא שותל רמזים בצורת מילות קוד והפניות אסוציאטיביות הבאות ללמד על כוונת דבריו המוצפנת בתוך המילים ? - ואם כך עשה, האם ניתן לשער סביב מה נסובה אותה מחשבה אשר הס מהגוֹתה וחלילה להרהר בה, וכל אשר ניתן הוא רק לדמיין את 'מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע' ? ספר יצירה פרק ד' משנה ט"ז - ומה עולה בדמיון ההוא שאין לבטאו במילים, אך שומה לבחנו ולחקרו על מנת 'להעמיד דבר על בוריו ולהשיב יוצר על מכונו' ? ספר יצירה פרק א' משנה ד' - ואם יאמר האומר כי אכן קיימת מחשבה כזו שאין בלתה, המאגדת תחת כנפיה את כל יהודי תבל והיא תפילה לבוא המשיח, הרי מיד ישאל השואל מה רבותא היא זו ומהו הסוד הגדול ? שהרי אין בנמצא ולו גוויל אחד בודד הכתוב בידי יהודי שאין בו מאוויי לב לפעמיי הגואל. - אכן כך הוא, אלא אם כן יתברר כי בעל ספר יצירה לא הסתפק באמונה בבוא המשיח אלא קרא לעשות מעשה. - ואם כך עשה, מהו אותו מעשה אשר המטיף לעשותו צריך להישמר לנפשו פן יבולע לו ? - והנה מתברר כי התשובה לכל אלה מונחת לפתחנו לאמור: "השב יוצר על מכונו" ספר יצירה פרק א' משנה ד': - ומי הוא אותו "יוצר" אם לא "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה" ישעיהו מ"ה. - ומהו אותו "על מכונו" אם לא "וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת בְּבוֹאָם לְבֵית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָ"ם הִתְנַדְּבוּ לְבֵית הָאֱלֹהִים לְהַעֲמִידוֹ עַל מְכוֹנוֹ". ספר עזרא ב' ס"ח. - מכאן עולה כי הציווי "השב יוצר על מכונו" בא על-מנת להשיב את יהוה אל מקום משכנו (מכונו) מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת (שמות כ"ה כ"ב). קרי, אל בית המקדש אשר על הר-הבית.