ילד

צילום:Avjoska

אמיר אור הוספה למעקב אמיר אור נולד בתל-אביב ב-1956, ולמד באוניברסיטה העברית מדע הדתות ולימודים קלאסיים. פירסם עד כה שישה קובצי שירה בעברית, ביניהם "אני מביט בעיני הקופים", "ככה, ויום", וכן מאמרים בנושאי שירה וקלאסיקה. ב-1990 הקים את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל ומכהן מאז כעורך הראשי שלה. חמישה ספרי שירה ופרוזה ראו אור בתרגומו, וביניהם "הבשורה על פי תומא", "תשוקה מתירת איברים" (אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית) ו"סיפורים מן המהאבהאראטה". שיריו תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פולנית, רוסית, סלובנית, מקדונית, ערבית ויפנית. זהו ספרו הראשון בפרוזה.

אמיר אור פרסם שנים־עשר ספרי שירה ושני רומנים, ספר מסות ועשרה ספרים בתרגומו משפות שונות. יצירתו פורסמה בחו"ל בארבעים וחמש שפות ובשלושים ספרים. על שירתו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס סטפן מיטְרוב ליוּבּישה, פרס אטלס השירה האירופי ופרס 'העולם דרך השירה' הקנדי. על תרגומיו זכה בפרס שר התרבות לתרגום.

אור הוא מייסד כתב־העת, סדרות הספרים ובית‏‏־הספר לשירה הליקון, ופסטיבל השירה הבינלאומי 'שער'. ערך כתבי עת, אנתולוגיות ומאספי עיון ופרוזה בארץ ובעולם, ומכהן כיום כעורך סדרת "כתוּב" בהוצאת פרדס. על מפעלותיו העריכתיים זכה בפרס העריכה הספרותית.

צילום:Avjoska

אמיר אור הוספה למעקב אמיר אור נולד בתל-אביב ב-1956, ולמד באוניברסיטה העברית מדע הדתות ולימודים קלאסיים. פירסם עד כה שישה קובצי שירה בעברית, ביניהם "אני מביט בעיני הקופים", "ככה, ויום", וכן מאמרים בנושאי שירה וקלאסיקה. ב-1990 הקים את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל ומכהן מאז כעורך הראשי שלה. חמישה ספרי שירה ופרוזה ראו אור בתרגומו, וביניהם "הבשורה על פי תומא", "תשוקה מתירת איברים" (אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית) ו"סיפורים מן המהאבהאראטה". שיריו תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פולנית, רוסית, סלובנית, מקדונית, ערבית ויפנית. זהו ספרו הראשון בפרוזה.