המצב הטבעי

יו.ג'י קרישנאמורטי הוספה למעקב יוּ.ג׳י קְרישׁנָאמוּרְטי נולד ב־9 ביולי 1918, במָסוּליפַּטְנַם שבמדינת אַנְדְרָה פְּרָדֶשׁ, הודו. מגיל צעיר חיפש יוּ.ג׳י את התשובה לשאלה שבערה בקרבו: מהי הארה? בשנים שבין גיל 14 ל־21 הוא חווה את כל החוויות המיסטיות המתוארות בכתבי הקודש. הוא ביטל אותן כחסרות ערך, היות שהבין שכל חוויות התודעה הן חוויות מיד שניה, המתקיימות במסגרת הידע והידע הוא העבר. במהלך השנים הבאות חקר באיטנסיביות את כל תחומי הידע האנושי, את תורות המזרח והמערב, את המדע והפילוסופיה, אך לא הצליח למצוא תשובה שהניחה את דעתו. בגיל ארבעים ותשע משהו התפוצץ בתוכו. "המשכיותה של המחשבה נגדעה וכל מה מה שבן אנוש הרגיש וחווה משחר ההסטוריה הושלך ממני והלאה. זה היה דומה לפיצוץ גרעיני המפוצץ כל תא ועצב בגוף, כל הכימיה בגוף השתנתה. ללא השינוי האלכימי המוחלט הזה אין כל דרך לשחרר את האורגניזם מהמשכיותה של המחשבה". יוּ.ג׳י תיאר את צורת תפקודו מן היום ההוא ואילך כ׳יישות ביולוגית׳, מצב בו אינו מסוגל עוד לחוות את עצמו כנפרד מהדברים שסביבו. מחשבת־האני־הנפרד, המֵרכז המתאם בין החושים השונים, נעלמה וכל אחד מהחושים החל לפעול מעצמו, בדרך עצמאית משלו, כמענה לגירויים שמסביב. הוא כינה את מצבו החדש ‘המצב הטבעי׳ ועמד על כך שזוהי הדרך הטבעית בה מתפקד כל אדם מרגע שחרורו מאחיזתה של המחשבה. בארבעים השנים הבאות לא נשאר מעולם במקום אחד למשך זמן העולה על שלושה חודשים, מה שלא איפשר התארגנות כלשהי סביבו והקשה על קהל הסקרנים שביקשו למצוא אותו. מחפשים נמשכו תמיד אל המקום שבו שהה. המפגש עמו דומה לצונאמי התוקף ומערער כל אחיזה ואמונה הניצבת מולו. הוא עמד בתוקף על כך שכל מאמץ, תנועה, או ניסיון של אדם למצוא את עצמו רק מרחיק אותו מ׳מצבו הטבעי׳ שבו הוא מצוי תמיד. הוא סירב להנחות אחרים בדרכם ודחף את אלה שדרשו בעצתו למצוא את כוחם בעצמם. שוב ושוב שאל: "למה אתה רוצה להיות חיקוי עלוב של בודהה, של ישו או שלי? מדוע אינך רוצה להיות עצמך?" בגיל 89, בימיו האחרונים, כשהוא מוקף בידידיו, חזר פעם אחר פעם על אותו המסר: "זה לא החרא הדתי או הרוחני! זה רק הגוף החופשי מכל מה שהכניסו בו (החברה או התרבות), המתפקד מעצמו, באינטליגנציה בלתי רגילה שאין להשוותה כלל עם האינטליגנציה הרגילה של הדעת". יוּ.ג׳י קְרישׁנָאמוּרְטי נפטר בבית ידידים בוָלֶקְרוֹזיה שבאיטליה, ב־22 במרץ, 2007. "כאן הוא סוף החיפוש, לךָ, שעייפת מן הדרך". אוסף זה מתוך דבריו של יו.ג'י יכול לשנות את חייך. מישהו אמר פעם לבתו אחרי שפגשה את יו.ג'י: "ארור היום בו פגשת את האיש הזה; חייך לא יהיו עוד לעולם כפי שהיו". אנו עשויים להרגיש מבורכים או מקוללים, אך במפגש עם החיים היחודיים או האנרגיה שהיא יו.ג'י, עשויים חיינו להשתנות לעד. הספר הזה, שהוא לקט משיחות עם יו.ג'י שנלקחו ממקורות רבים, מביא חלק מהמילים המדהימות והחודרות של יו.ג'י באופן תמציתי ובפיסקאות קלות לקריאה. המבחר הזה מחבר בין הצהרות שונות של יו.ג'י בדרך היוצרת תחושה של לכידוּת. ההשפעה הכוללת של הספר עשויה לטלטל את הקורא ולגרום לו להכיר בחוסר הערך של רבות מאמונותיו העמוקות ביותר לגבי החיים. הספר מציע ראייה־כללית מקיפה ומעמיקה גם למי שמכיר את דרך ראייתו של יו.ג'י. אם אתה מתוודע ליו.ג'י לראשונה דרך ספר זה, היֶה מוכן לחוות משהו כה בלתי רגיל, שאי אפשר למקמו בשום קטגוריה של המחשבה האנושית. אל תמעיט בערך הכוח של מילותיו. יש כאן חושב מקורי שאינו דומה לאף אחד שפגשת בעבר. מאות אלפי הספרים המכילים רעיונות נדושים על רוחניות, פסיכולוגיה ועזרה עצמית, הזמינים לנו כיום, מציעים לך דרכים המתאימות למה שאתה כבר יודע. יו.ג'י מציע לך לנפץ את כל מה שאתה יודע, אך הוא אינו מחליף זאת בדבר אחר. הוא לא מציע לך טכניקה חדשה, תרגוּל או דרך. האם אתה מוכן להתרסק, להתפשט מכל אמונותיך, מבלי שיינתן לך משהו חדש להיתלות בו? אם כן, קרא את הספר הזה. זו אינה דרך שהיא מעֵבר לכל הדרכים האחרות; זה מחוץ לכל הדרכים כולן. אם אתה מזדעזע בקלות, זה אולי לא בשבילך. אך יש פה גם אהבה, על אף שיו.ג'י לעולם לא ישתמש במילה הזאת. זו אהבה שיכולה לקחת ממך את כל מה שחשבת על עצמך ולהשאיר כמיהה לעוד מהאלכימיה המוזרה הזאת שהיא יו.ג'י, כך שגם אם אתה אכן מזדעזע בקלות, זה אולי הדבר הנכון בשבילך. יו.ג'י אינו מורה במובן הרגיל של המילה. הוא יותר כמו תופעת טבע – מצוי מחוץ למה שיצר האדם. דבר מה קרה לו בשנת הארבעים ותשע לחייו, שחרור נעדר־גורם משליטתו של מבנה המחשבה הסוגר על בני האדם. יו.ג'י מכנה את המצב בו הוא נמצא 'המצב הטבעי' והוא מתפקד בו בבהירות וביעילות רבה. כעת, בשנות השמונים לחייו, מסתובב יו.ג'י בעולם, מבקר חברים ומשוחח עם אנשים מכל שדרות החיים. הוא לא נותן לך משהו שיחליף את מערכת האמונות העכשווית שלך, אך אם תראה עד מה חודר הניתוח שלו באשר לאמונה האנושית, יתכן שתיאלץ לזנוח רבות מאמונותיך היקרות ביותר לגבי החיים. זה יכול לשחרר אותך במידת מה ותגלה שהחיים נהיים פשוטים יותר, לא עקב מאמץ כלשהו, אלא פשוט כי אינך צריך להמשיך לשאת את המשא של כל כך הרבה אמונות. יו.ג'י אינו מעוניין להמיר את דתך לדת חדשה או למערכת אמונות כלשהי. הוא מבטא נקודת מבט ייחודית ומשאיר בידיך את הברירה אם להסכים איתה או לא. הוא אינו מנסה להפוך אותך לאדם טוב יותר. למעשה הוא אומר שאינך צריך לשנות דבר ושזוהי בעצם הטרגדיה שלנו, שאנו מנסים כל הזמן לשנות את עצמנו. אתה יחיד ומיוחד ולמרות זאת אתה מנסה לעצב את עצמך בדמותו של מישהו אחר, בדרך כלל אחד מ"הקדושים, החכמים, ומושיעי האנושות". בסופו של דבר, מה שנשאר איתך מהמפגש עם יו.ג'י – דרך מילותיו או מעצם נוכחותו – זאת ההרגשה שמשהו שונה קרה, אך אינך יכול לומר מהו בדיוק. אתה מרגיש שחייך השתנו איכשהו, אך אינך יודע איך. אתה חש באיזו אנרגיה מתחת לדברים, אולי בעירה קטנה בלבך – נכנסתָלְעולם שלא שיערת את קיומו ואכן לא תשוב לעולם להיות כפי שהיית. אינך יודע אפילו אם זו ברכה או קללה, אך ברור שלא היית מחליף את המפגש הזה עם יו.ג'י בשום דבר אחר בחיים האלה – אחת היא מה המחיר שעליך לשלם. אז אם יש לך אומץ לתת לאופן ראייתך להשתנות, אל תחמיץ את הספר הזה: אנרגית החיים, חופשייה מכל מחשבה, נמצאת כאן. לארי מוריס הילסייד קומיוניטי צ'רץ' אלבוקרקי, ניו מכסיקו אפריל 2004 יו.ג'י קרישנאמורטי הוספה למעקב יוּ.ג׳י קְרישׁנָאמוּרְטי נולד ב־9 ביולי 1918, במָסוּליפַּטְנַם שבמדינת אַנְדְרָה פְּרָדֶשׁ, הודו. מגיל צעיר חיפש יוּ.ג׳י את התשובה לשאלה שבערה בקרבו: מהי הארה? בשנים שבין גיל 14 ל־21 הוא חווה את כל החוויות המיסטיות המתוארות בכתבי הקודש. הוא ביטל אותן כחסרות ערך, היות שהבין שכל חוויות התודעה הן חוויות מיד שניה, המתקיימות במסגרת הידע והידע הוא העבר. במהלך השנים הבאות חקר באיטנסיביות את כל תחומי הידע האנושי, את תורות המזרח והמערב, את המדע והפילוסופיה, אך לא הצליח למצוא תשובה שהניחה את דעתו. בגיל ארבעים ותשע משהו התפוצץ בתוכו. "המשכיותה של המחשבה נגדעה וכל מה מה שבן אנוש הרגיש וחווה משחר ההסטוריה הושלך ממני והלאה. זה היה דומה לפיצוץ גרעיני המפוצץ כל תא ועצב בגוף, כל הכימיה בגוף השתנתה. ללא השינוי האלכימי המוחלט הזה אין כל דרך לשחרר את האורגניזם מהמשכיותה של המחשבה". יוּ.ג׳י תיאר את צורת תפקודו מן היום ההוא ואילך כ׳יישות ביולוגית׳, מצב בו אינו מסוגל עוד לחוות את עצמו כנפרד מהדברים שסביבו. מחשבת־האני־הנפרד, המֵרכז המתאם בין החושים השונים, נעלמה וכל אחד מהחושים החל לפעול מעצמו, בדרך עצמאית משלו, כמענה לגירויים שמסביב. הוא כינה את מצבו החדש ‘המצב הטבעי׳ ועמד על כך שזוהי הדרך הטבעית בה מתפקד כל אדם מרגע שחרורו מאחיזתה של המחשבה. בארבעים השנים הבאות לא נשאר מעולם במקום אחד למשך זמן העולה על שלושה חודשים, מה שלא איפשר התארגנות כלשהי סביבו והקשה על קהל הסקרנים שביקשו למצוא אותו. מחפשים נמשכו תמיד אל המקום שבו שהה. המפגש עמו דומה לצונאמי התוקף ומערער כל אחיזה ואמונה הניצבת מולו. הוא עמד בתוקף על כך שכל מאמץ, תנועה, או ניסיון של אדם למצוא את עצמו רק מרחיק אותו מ׳מצבו הטבעי׳ שבו הוא מצוי תמיד. הוא סירב להנחות אחרים בדרכם ודחף את אלה שדרשו בעצתו למצוא את כוחם בעצמם. שוב ושוב שאל: "למה אתה רוצה להיות חיקוי עלוב של בודהה, של ישו או שלי? מדוע אינך רוצה להיות עצמך?" בגיל 89, בימיו האחרונים, כשהוא מוקף בידידיו, חזר פעם אחר פעם על אותו המסר: "זה לא החרא הדתי או הרוחני! זה רק הגוף החופשי מכל מה שהכניסו בו (החברה או התרבות), המתפקד מעצמו, באינטליגנציה בלתי רגילה שאין להשוותה כלל עם האינטליגנציה הרגילה של הדעת". יוּ.ג׳י קְרישׁנָאמוּרְטי נפטר בבית ידידים בוָלֶקְרוֹזיה שבאיטליה, ב־22 במרץ, 2007.