האשכנזים

בפרק הפותח את ספרו החדש מציע פרופ' יגאל שוורץ מסד חדש, מהפכני, להיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה שיתבסס על קריטריונים מנטאליים-סגנוניים. הוא טוען שהספרות העברית החדשה המכונה "האשכנזית" מורכבת משני קורפוסים שונים שנוצרו על-ידי קבוצות יוצרים, שלכל אחת מהן יש אופי מנטאלי נבדל בשל ההקשרים הגיאו-תרבותיים הייחודיים שבהם היא נוצרה. האופי המנטאלי של היוצרים בני הקבוצות הגיאו-תרבותיות השונות משתקף במאפיינים סגנוניים של הקורפוסים הספרותיים המייצגים כל קבוצה וקבוצה. בין שתי קבוצות היוצרים הללו, ששוורץ מכנה אותן "הספרות העברית המזרח-אירופית" ו"הספרות העברית המרכז-אירופית", התנהלה בעבר הלא רחוק מלחמת תרבות של ממש, שהדיה נשמעו היטב בספרות היפה, בביקורת ובמסות הגותיות. המלחמה הזאת הסתיימה, לפחות זמנית, בניצחון גדול של הקבוצה "המזרח-אירופית". שוורץ חושף את שורשי התופעה הזאת, את גילוייה המובהקים, ועומד על ההשתמעויות המרכזיות הנגזרות ממנה.