כמה טוב להיות פרח קיר

צ'רלי הוא נער בשנתו הראשונה בבית הספר התיכון, שבוחר כמעט במודע לעמוד בשולי החיים - להיות פרח קיר. הוא מניח לכולם לקחת ממנו את מה שיש בו, את עזרתו, אהבתו, כוחותיו. הוא מנסה לברוח מן החיים, אך מופתע לגלות שיש בו רצונות משלו: שהוא אוהב ורוצה שיאהבו אותו, משתוקק ורוצה שישתוקקו אליו. צ'רלי מספר את סיפורו במכתבים שהוא שולח לאדם שאיננו יודעים מי הוא, מכתבים מצחיקים עד דמעות ומדכאים עד כאב, מכתבים אינטימיים יותר מכל יומן שקראתם מעודכם. במכתבים אלה אנו מתוודעים לא רק לצ'רלי ולמשפחתו, אלא גם לחבריו החדשים סמנתה ופטריק - נער ונערה מבוגרים ממנו הלוקחים אותו תחת חסותם ומלווים אותו בצעדיו הראשונים בחייו כנער מתבגר, בהתנסויותיו במין ובסמים, ובעיקר בעמידה אל מול החיים, שממנה הוא חומק שוב ושוב.  , שנכתב במסורת "התפסן בשדה השיפון", הוא רומן החושף בלשון פשוטה, בוטה לעיתים, את המהויות הבסיסיות של קיומנו - אהבה, בדידות, חברות, ניכור, חיים ומוות.  זהו ספרו הראשון של , תסריטאי עטור־פרסים המתגורר בניו יורק.