הן הם יודו

מאז אמצע המאה הקודמת, קהילות יהודיות שונות ומגוונות, בארץ ובעולם, התלבטו, דנו ואף יישמו נהגים שוויוניים בתפקידי הגברים והנשים בתפילת הציבור. קהילות רבות קיבלו עליהן דרגות שונות של שוויון – חלקן התקדמו באופן הדרגתי אל עבר נוהג שוויוני; חלקן קבעו את הנהגים הללו בליווי גופים רבניים; וחלקן אף פעלו באופן עצמאי בהתאם להשקפות העולם שלהן, בין שנתנו לכך ביטוי בשפה הלכתית ובין שלא.  מציע את הבסיס, הרקע והשפה ההלכתיים להתנהלותם ולבחירותיהם של יחידים וקהילות אלה. במסע דרך המקורות ההלכתיים הנוגעים למקום של מגדר בהובלת תפילה ובספירה למניין, הספר מראה את הבסיס השווה לחיוב בתפילה ומזמין לדיון בשאלות הנוגעות לזהות שליח הציבור ולזהותם של אלה הבונים את קהילת התפילה. גישתם המיוחדת של המחברים בניתוח המקורות ההלכתיים באה לידי ביטוי בכך שאינם רק שואלים מהי ההכרעה ההלכתית הנקודתית, אלא חושפים את העמדה העקרונית והערכית שבבסיס הפסיקה, וכיצד עמדה זו מיושמת במציאות של ימינו. מעבר לדיון ההלכתי הרציני, הספר אף מציע בסיס ותקווה לשיח ציבורי בנושא מורכב ורגיש זה, ומתייחס גם להיבטים של החוויה הדתית הכרוכה בעולם התפילה ובבית הכנסת. בעשותו את כל אלה משמש הן הם יודו מודל מרענן לסוג של דיון הלכתי שיכול וראוי להתנהל גם בתחומים אחרים.  הוא ממייסדי מכון הדר וראש הישיבה, ומנהל את המרכז להלכה וערכים של המכון. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל והוא בעל תואר שלישי בתלמוד מבית המדרש לרבנים באמריקה ותואר ראשון מאוניברסיטת הרווארד. הרב טוקר נכלל מספר פעמים ברשימת חמישים הרבנים המשפיעים בארצות הברית של מגזין "ניוזוויק". הוא חבר בסגל ההוראה של מכון הדר. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל והוא בעל תואר שלישי בתלמוד מבית המדרש לרבנים באמריקה ותואר ראשון מאוניברסיטת הרווארד. הרב רוזנברג כיהן כפרופסור לספרות חז"ל בהיברו קולג' בבוסטון, מסצ'וסטס, וכרב קהילת פורט טריון במנהטן, ניו יורק.