כשהכריש ישן

מילנה אגוס פרצה לתודעת הקוראים בארץ וכבשה את לבם ואת לב המבקרים ברב-המכר העולמי שלה 'מחלת האבנים', הרומאן השני שפירסמה.'כשהכריש ישן' (2005), רומאן הבכורה של הסופרת הסרדית המחוננת, התקבל באיטליה כתגלית מדהימה: כסיפור שאינו דומה לשום דבר אחר. היום, במבט לאחור, מעורר התפעלות גם כושרה של אגוס להמציא דמויות כה שונות בכל אחד מספריה (חמישה עד כה), שאין בהם שום דבר אוטוביוגרפי.'כשהכריש ישן' הוא סיפורה של משפחה לא בדיוק קונבנציונלית מסרדיניה – אב החולם על תיקון עולם; אם דיכאונית וחסרת ביטחון הרודפת אחרי יופי; דודה המחפשת ללא לֵאוּת חתן, אך אינה מסוגלת לשהות עם גבר יותר משעתיים-שלוש; בן פסנתרן עילוי; ובת תיכוניסטית הכותבת סיפורים ועוברת בזריזות בין עולמות שונים, שהיא זו שמספרת את הסיפור בזמן אמת, מבלי שתדע מה יביאו הפרקים הבאים. לכן היא מופתעת תדיר, לא פחות מן הקוראים. כתיבתה קומית ומרגשת, פרֵחית ופיוטית כאחד.הנערה התמימה הזאת חיה חיים כפולים ביותר ממובן אחד, שכן היא גם מנהלת בחשאי מערכת יחסים פרוורטית ומסוכנת עם גבר נשוי. למעשה, הדמויות העיקריות בספר חיות כולן חיים שניים בלב הדיכאון שלהן. והנשים רעבות באופן נואש להיות נאהבות ולהבין סוף-סוף מה זאת האהבה שמדברים עליה. בני המשפחה יחושו יותר ויותר נטושים ומובסים, כמי שמצאו מקלט מסערה עולמית בבטן הכריש, כמו הנביא יונה בבטן הלוויתן. ויותר ויותר הם יעצימו את המטאפורות של מצבם ויהפכו אותן כביכול לממשות. סופם לנצל רגע שהכריש ישן, להימלט דרך הרווח שבין שיניו וללמוד להחזיק באיזה אושר צנוע ומפתיע.מילנה אגוס נולדה בגנואה (1959) להורים ילידי סרדיניה. היום היא חיה בקַליָארי, בירת סרדיניה, ומלמדת ספרות איטלקית והיסטוריה בבית-ספר תיכון. ספריה תורגמו לעשרים שפות.