
יובל ששון
אם הסוף ידוע מראש אז למה צריך להתאמץ? ואם מתאמצים זה מצליח? ואם זה מצליח אנחנו מאושרים? ואם אנחנו מאושרים זה מחזיק? גיבורת הספר משתדלת, לפעמים זה מצליח יותר, לפעמים פחות, נקודות האור שהיא מוצאת לעצמה עשויות להיראות שוליות וחסרות משמעות למישהו אחר. היא משחקת בקלפים שהחיים חילקו לה כמיטב יכולתה."בגיל שלושים ואחת התחילה לחשוד שמשהו לא עובד לה כמו שהיא רוצה. החיים שלה לא נמצאים במקום שאליו התכוונה להגיע. זה עשה לה עצוב, אבל היא לא נשברה. כמו שלא נשברה כשעברו דירה, כמו שלא תישבר כשבעלה ימות, וכמו שלא יהיה אפשר לראות עליה לעולם, את הקושי. היא תמיד חזקה, תמיד מסתדרת, תמיד ממשיכה קדימה.", כי הכול דבש, מתאר פרקים מתוך חייה, לא בסדר כרונולוגי, כאשר האירועים והשנים מתערבבים זה בזה. ״החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכניות אחרות״ כתב ג'ון לנון. אה, כן, וקרנפים. יובל ששון, יליד 1965, חי בתל אביב. ספריו הקודמים:"לפעמים למות זה לא מספיק" (שירים)"תודה שבאתם, רומי" (רומן)"אני אבא ופויו, הולכים לבקר את הדוד מוניו" – יחד עם ליאור צ'רניץ (ספר ילדים)"רצתי ודורה" (רומן)https://www.yuvalsasson.co.il
נושאים
שנת הוצאה
2022
מספר עמודים
155
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת

זכריה תעסן