והילד הזה הוא אני

חֲגִיגָה אֲמִתִּית לַיְּלָדִים, נוֹסְטַלְגְיָה מְרַגֶּשֶׁת לַהוֹרִים שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא לָאוֹר וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי מֵאֵת יְהוּדָה אַטְלַס וְהָפַךְ לְאֶחָד מִסִּפְרֵי הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים וְהַמַּצְלִיחִים בְּיִשְׂרָאֵל, הוֹצָאַת כֶּתֶר גֵּאָה לְהַצִּיג מִבְחָר רִאשׁוֹן מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַקְּלַסִי הַנִּפְלָא וּמִתּוֹךְ הָאַרְבָּעָה שֶׁרָאוּ אוֹר בְּעִקְּבוֹתָיו. הַשִּׁירִים הַחֲכָמִים, הַמַּצְחִיקִים וְהָאֱנוֹשִׁיִּים כָּל כָּךְ שֶׁל יְהוּדָה אַטְלַס הֵם הַיַּלְדוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּהִתְגַּלְּמוּתָהּ: שִׁירִים שֶׁמְּבַטְּאִים אֶת נְקֻדַּת הַמַּבָּט שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁעוֹסְקִים בַּיּוֹמְיוֹם שֶׁלּוֹ, בַּבְּעָיוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת שֶׁלּוֹ, וּבַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם. שִׁירִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁבָּאִים יָשָׁר מֵהַבֶּטֶן וּמֵהַלֵב. שִׁירִים שֶׁהָפְכוּ לִקְלַסִיקָה. עִם הַשִּׁירִים חוֹזְרִים גַּם אִיּוּרֵי הַחַלּוֹנוֹת שֶׁיָּצַר דָּנִי קֶרמַן (וְעַכְשָׁו – בְּצֶבַע!). מֵחַלּוֹן אֶחָד נִשְׁקֶפֶת הַגְּבֶרֶת עִם רֵיחוֹת מֵעִיר אַחֶרֶת, עַל אֶדֶן שֶׁל חַלּוֹן אַחֵר יוֹשֵׁב לוֹ הַתַּפּוּז שֶׁיָּצָא קְבֶץ', בַּחַלּוֹן הַשְּׁלִישִׁי מוֹפִיעַ הָאַבָּא שֶׁבִּכְלָל לֹא מַקְשִׁיב, וּמֵהָרְבִיעִי מֵצִיץ הֶחָבֵר שֶׁגָּר בַּקּוֹמָה מִתַּחַת. תִּשְׁעִים שִׁירִים, תִּשְׁעִים רִגְעֵי יַלְדוּת מֻכָּרִים וּמְיֻחָדִים, כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא כֻּלָּנוּ.