שניים ממשפחה

כאשר הגרמנים פלשו לפולין בערב שבת פרשת כי־תבוא, י"ז באלול ה'תרצ"ט, דֹב (בערל) זִ'ילוֹנְקָה, האמצעי מחמישה ילדים במשפחה חסידית שעסקה בבנקאות ומסחר בעיר קאליש, היה בן 26 ומאורס. לִיבָּה (ליבצ'ה) גוֹדְלְבִיץ' היתה תלמידת תיכון בת 15 כאשר ברחה עם משפחתה מהעיר שירדז תחת הפצצות הצבא הגרמני. היא זוכרת שאת הבית, ששופץ לקראת החגים, הם נאלצו לעזוב עוד לפני שהספיקו להתיישב לסעודת שבת. עדותם של דב וליבה ז'ילונקה מתארת את קורותיהן של משפחות ז'ילונקה וגודלביץ', שתי משפחות יהודיות שחיו בפולין ערב מלחמת העולם השנייה. החל בחיים היהודיים לפני שנות השואה, דרך פרוץ המלחמה והחיים בגטו, הסלקציה והמשלוחים אל מחנות ההשמדה, מחנות העבודה וצעדות המוות, ועד לשחרור, הקמת משפחה, ועליה לארץ ישראל.