כעלה נידף

"אתה מתכוון לומר", לחשה בבעתה, "שאתה כבר לא מאמין בתורה, בתורה שבעל – פה, בכל הדת שלנו?" "זה לא בדיוק כך. אני לא כופר בפועל. אני פשוט מפקפק במידה מחרידה, כך שבכל פעם שאני מתפלל או מקיים מצווה כלשהי אני מתחיל לתהות אם הדבר אמיתי או נכון. גרוע, הרבה יותר גרוע, הוא הצורך לשאת דרשות בפני אחרים כשאני בעצמי לא בטוח. אני מרגיש כל כך צבוע..." "אבל זה מטורף". קראה. "אסור לך אפילו להגיד דברים כאלה. זה חטא." "אבל אני חושב אותם." "אז תפסיק לחשוב אותם." "אני מנסה אבל זה בלתי – אפשרי. אף אחד לא יכול לשלוט במחשבות שלו." בייאוש עמוק מתמיד הוא שקע בשתיקה. סיפורו הלא – ייאמן של אלישע בן אבויה, החכם היהודי שהתקרב לפילוסופיה היוונית ונטש את אמונת אבותיו, זכה לעיבוד מרגש ומונומנטלי בספרו של מילטון שטיינברג, , אשר נגע בלבבות של מאות אלפי קוראים משנת 1940 ועד היום. – כעת בתרגום חדש ועדכני הכולל מבוא מאת דב אלבוים והערות מאת דוד גולינקין – הוא סיפור על נפש מיוסרת, על ויכוחים בדבר אמונה וכפירה, על תשוקה לחוכמה ועל נאמנות למסורת ולחברים. ברומן רחב יריעה, על רקע הנופעם הקדומים של ארץ ישראל, מתואר אחד הקרעים הדרמטיים ביותר בתולדות חכמי ישראל.