פיידרוס

פיידרוס' הוא אולי הדבר הקרוב ביותר לאידיאה של דיאלוג אפלטוני, חיקוי נפלא לְמה שלא יכול להתקיים אלא בעולם המושלם של האידיאות. שני דוברים - סוקרטס, אוהב זקן וחכם, ופיידרוס, אהוב צעיר ומשתוקק לדעת; תפאורה של גן עדן - יום קיץ, נחל, דולב, ציקדות. בלי אנשים אחרים, בלי מקום בזמן ובמרחב, בלי היסטוריה וענייני דיומא. והשיחה זורמת: על אהבה, כמובן, אבל גם על הנפש, על גלגול נשמות, על תשוקה והשראה ושיגעון, על רטוריקה של דיבור ושל כתיבה. ובכל ניכרים זריזות ההמצאה של דרמטורג, כישרון הדימוי של משורר, הבנת הזולת של פסיכולוג, וכושר הניתוח של פילוסוף. מרגלית פינקלברג, פרופסור ליוונית באוניברסיטת תל-אביב, שתרגומה ל'המשתה' זכה לשבחים רבים, תירגמה את יצירת המופת של אפלטון לעברית חיה ובהירה, והוסיפה הערות ופתח-דבר מאיר עיניים. ורד לב וחגי כנען, קלסיקאית ופילוסוף, קוראים את הטקסט בעיניים רעננות במסה המרתקת שלהם, 'שיחה מתונה על אהבה מטורפת'. אהרון שבתאי, משורר ומתרגם מהולל מיוונית, מספר על אהבתו הנמשכת לדיאלוג ועל הקשר של זה לשירה היוונית הקדומה במסתו 'פיידרוס והאמירה הלירית'.