בבקשה, ספר לי קיבוץ...

כל קיבוץ שומר בתוכו סודות. חלקם מלאי יופי. חלקם אפלים. חלקם צחוק ושעשועים, חלקם דם וטירוף נפש. והסודות האלה, אסור שיצאו מחצר הקיבוץ. אבל כך או כך הם מוצאים את דרכם החוצה... בקובץ סיפורים יוצא דופן זה מצייר צביקה אלון את חוויות הקיבוץ משנות החמישים של המאה הקודמת ועד לימים אלה ממש. כמה מהסיפורים דוקומנטריים לחלוטין, קצתם עירוב של מציאות ודמיון, ואחרים בדיון מוחלט, וכולם יחד מתחברים לתמונת געגועים – ואולי לקינה – שבמרכזה הקיבוץ שהיה, ואינו עוד. (73) הוא בן קיבוץ המעפיל במקור, 'בוגר' שני קיבוצים נוספים ומושבה אחת, וכיום מתגורר בגבעתיים. עורך הפרק "נוסטלגיה קיבוצית" באתר האינטרנט "נוסטלגיה אונליין", הפיק וערך את שני קובצי הסיפורים "" (מבחר סיפורים מתוך אתר האינטרנט "סיפורי קיבוצים" זצ"ל) ומחברם של ספר סיפורים למבוגרים ושני ספרי ילדים. "" הוא ספרו הרביעי.