חרפה

חרפה, שעלילתו מתרחשת בקייפטאון שאחרי ביטול האפרטהייד ובחווה מרוחקת בכף המזרחי, הוא רומן קצר, אבל באורח מוזר גם רחב יריעה: זהו סיפור אישי שובר לב על יחסי אב ובתו, ובו-בזמן גם דיוקן גבישי מזעזע של דרום-אפריקה לקראת סוף המילניום - חברה מסוכסכת המגששת את דרכה בין מורכבויות גזעיות חדשות, דפוסי מחשבה משתנים, הרגלים נפשיים הנהפכים על פיהם, תקווה לעתיד טוב יותר וייאוש אלים, חסר תוחלת.  פרופסור דיוויד לורי, גרוש בן חמישים ושתיים, מאבד את משרתו באוניברסיטה בשל פרשיית אהבים עם סטודנטית. הוא מבקש לו מפלט מפני השערורייה אצל בתו, לוסי, שחיה לבדה בחווה הנידחת שלה ומעבדת אותה בעזרת שכנה, פטרוס, איכר שחור שמניעיו מעורפלים וחשודים. לורי מנסה למצוא את מקומו בסביבה החדשה, אבל אחר-צהריים אחד של אלימות משנה את חייו וחיי בתו בדרכים מפתיעות ומחרידות.  בעקבות היה קוטזי לסופר היחיד שזכה פעמיים בפרס בוקר היוקרתי - בפעם הראשונה הוענק לו הפרס על (1983). כן הנחיל לו הספר את פרס הסופרים של חבר-העמים הבריטי לשנת 2000.