חשיבה ביקורתית מדעית

הצורך בחשיבה ביקורתית בתחום המדעי הפך להיות הכרחי לשם קבלת החלטות יום-יומיות בתקופת הקורונה. מספרים, אחוזים ומחקרים הציפו את התקשורת, מעורבבים באווירה של פייק ניוז, פוסט-אמת וקונספירציה. לצרכן התקשורת המצוי לא היו כלים להתמודד עם המידע המדעי. ספרו של נועד לאפשר להבחין בין מאחז עיניים לבין מומחים; הוא מבקש למצוא את האיזון בין ציות עיוור לכל מידע המופיע בלבוש מחקרי לבין זלזול במדע.חלקו הראשון של הספר דן בתחום האוריינות המדעית: חקר השיח המדעי וגבולות השפה, מדע כמייצר מידע, מעשי רמייה והטיות אנושיות, יוהרת המדענים ופסבדו-מדע המורידים את כוחו והשפעתו על המדע. החלק שני עוסק באבני הבניין של החשיבה הביקורתית: מסגור ונרטיב, הכללה, אינדוקציה ודדוקציה, השוואה ואנלוגיה, לכידות ועקביות, הערכה ומדידה, חשיבה סיבתית מעגלית וחשיבה הסתברותית. החלק השלישי עוסק בחשיבה ביקורתית בדגש על המחקר, החוקר והנחקר, כמו למשל הבחנה בין עובדות, ראיות ומסקנות; הבחנה בין סקר למחקר ובין מדע פופולרי למדע תקני; הטיות הפרסום וההשוואות המרובות; בעיות בשיפוט מדעי, מערכי מחקר שונים, כלי המדידה, היבטים ביקורתיים על השערות המחקר והדרכים להסיק מסקנות ביחס לדחייה וקבלת השערות, מובהקוּת ומשמעות. החלק הרביעי מתמקד בחוקרים והנחקרים: דרכי הדגימה והייצוג, הטיות שונות, השפעות החוקר על המחקר והנחקר בדרכים גלויות וסמויות, לצד דיון בחשיבות הספקנות, הענווה, הסקרנות והקוד האתי של החוקרים.  לימד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן; כיום מרצה במכללת תלפיות ושאנן, ובמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן. מטפל וחוקר בתחומי הלמידה, הקוגניציה, החשיבה והרגש.