כמה שאת נהדרת

הרגשתם פעם שאתם שקופים? שאתם לא לבד, אבל מאוד בודדים? אתם עומדים מול קהל עצום של אנשים. אתם נושמים, נושפים, אפילו מזיעים, אבל אף אחד לא רואה אתכם. גם אם תנופפו בידיים, תקפצו על רגל אחת (אבל לא באותו זמן, כי אז לא תהיו שקופים, אלא מרוחים ועל האדמה), עדיין אף אחד לא ישים לב לקיומכם." נוגה, גיבורת הספר, עד הבת-מצווה זה יעבור, היא כעת בת חמש-עשרה . חברותיה התפזרו לבתי-ספר תיכוניים שונים וכעת היא עומדת לבדה מול התחלה חדשה. הספר מלווה את נוגה ואת חברותיה, אופיר - חברתה הקרובה זה שנים - וטל, בת לאם חד-הורית שהרתה מתרומת זרע, אותה תכיר בבית-הספר התיכון, במהלך שנה סוערת של התבגרות ושינויים פיזיים ורגשיים. בלשונה החדה ומלאת ההומור מתארת נוגה את הקושי להתחבר ליצור קשרים חדשים, את ההתרגשות והחרדה שבאהבה משמעותית ראשונה, את כאבי הלב, את ההתיידדות עם הגוף ואת הניסיון לעבור בשלום את השנה הראשונה בתיכון. זהו ספרה השני של נועה רום, מחברת רב-המכר 'עד הבת-מצווה זה יעבור'.