בשובך לציון

שיחותיהם של ראשי ישיבת הר עציון, , בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים, היו נדבך מרכזי בעיצוב התוכן של ימים אלה. הצפירה המושמעת בעיצומו של יום הזיכרון, כעין תקיעת שופר גדולה ועוצמתית ברחבי המדינה כולה, והתכנסות התלמידים הבאים לבושים בבגדי שבת וחג בשעת הדמדומים שבין זיכרון לעצמאות, נתנו ביטוי מוחשי לאווירה ולציפייה שנוצרו לקראת השיחות. מכנס את אוצרות הרוח האלה, שנאמרו לדורם אך כוחם יפה גם לדורות הבאים. מעבר להכרה בטובה הגדולה ומעבר לחובת ההודיה על גאולתנו ועל פדות נפשנו בימי אייר תש"ח ותשכ"ז, ומאז ועד הנה, שימשו השיחות ההן כמצע לבירור רעיוני נרחב ונוקב. הן פתחו דיון על היש ועל האין, על אתגרים ומשימות לעתיד ועל הפער שבין החזון והאידיאל לבין המציאות המורכבת של אורות וצללים.הרוצה להכיר ולהתבונן במשנתם הרעיונית של ראשי הישיבה בנושאים אלה ימצא אותה שזורה ומשובצת בשיחות שנתנו בימי אייר החגיגיים. זצ"ל (2010–1924) ו(2015–1933) עמדו במשך עשרות שנים בראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות והיוו דוגמא ומופת בעבור רבים מבני הציונות הדתית.