שברי אור

שֵׁם אַלְמוֹנִים מְשַׂחֲקִים לִי בְּוָ"ו הַנִּקּוּד כְּאִלּוּ הָיְתָה הֶפְקֵר: הוֹדְפִים אוֹתָהּ שְׂמֹאלָה לְעֵבֶר הַמַּחֲצִית, סוֹחֲרִים בְּשׁוּרוּק וּבְחוֹלָם. הָנִיחוּ לָהּ, הִיא יוֹדַעַת אֶת מְקוֹמָהּ. עִזְבוּ אֶת הַוָּ"ו שֶׁלִּי לְנַפְשָׁהּ הִיא קְדוֹשָׁה. אֲנִי מְשֻׁבֶּצֶת בְּשִׁיר הַשִּיׁרִים אֲנִי מְשׁוּלָה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים לִי לָשׁוּב, לָשׁוּב כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנַיִם. אַל תַּהַפְכוּנִי לְבַת דִּבְרִי. אֲנִי שׁוּלַמִּית שיריה של שולמית אורבך מביעים אהבה גדולה לשפה העברית. הטוהר, הכנות והכאב נכרכים זה בזה בין המילים. אלו שירים שאינם מוותרים על הצורה, על היופי. (שרי שביט)