מתוך הנילוס האדום

מָה קוֹרֶה מָה קוֹרֶה כְּלוּם לֹא קוֹרֶה הַכֹּל קוֹרֶה חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַמַּלְאָךְ בְּיַד אֱלֹהִים בִּידֵי מִי? רוּחַ גְּדוֹלָה רוּחַ גְּדוֹלָה בּוֹאִי וּקְחִי גַּם אוֹתִי כִּי הַגּוּף מִתְפּוֹרֵר מִמֵּילָא. וְאַתְּ יְשֵׁנָה. שְׂפָתַיִךְ קְפוּצוֹת. לָמָּה שְׂפָתַיִךְ קְפוּצוֹת? אַתְּ כַּנִּרְאֶה מוּכָנָה. כַּנִּרְאֶה גַּם אֲנִי. וּבְכָל זֹאת הַלְּחִיצָה עַל הַהֶדֶק אֵינֶנָּה קַלָּה. אַתְּ שׁוֹכֶבֶת שְׁלֵמָה בְּגוּפֵךְ הֶחָסֵר הַמַּחְסִיר פְּעִימָה וְכָל הַנִּילוּס הָאָדֹם מְמַלֵּא אֶת בִּטְנֵךְ הַלְּבָנָה. לילך גליל, ילידת 1967, פרסמה שלושה רומנים, שני קובצי סיפורים, שני ספרי שירה וספר שירה בפרוזה. זהו ספרה התשיעי, כנראה האישי מכולם.