שפירי ירושלים : לתולדות חכמי התלמוד הירושלמי

עניינו של הספר "שפירי ירושלים" - ארץ-ישראל בתקופת התלמוד. תקופה למודת-סבל, גזירות ופרעונית מצד המושלים ומשברים מדיניים חמורים מבחוץ כאשר השלטון המרכזי בימי הפקיר את גורלו של עם ישראל בארצו. המחבר מדגיש את מאבקה של שארית האומה על קיומה בארצה ושמירת מעמד הבכורה של ציון וירושלים באמונה, בתודעה, בתפילה ובלימוד התורה והוראתה. במרכז ההתרחשות ניצבת דמותו של רבי יוחנן, אבי ישיבות ארץ-ישראל ואדריכל התקופה, עימו חבריו, רבותיו ותלמידיו. הספר מתאר את חיי העם בארץ-ישראל, הרצף ההיסטורי מתקופת התנאים וחיבור המשנה ועד לתקופת האמוראים והתלמוד.

מפרקי הספר: "מלחשך" - על רבי יוחנן; מציפורי לטבריה; רבי שמעון בן-לקיש; אלישע בן-אבויה - "אחר"; ישיבות ארץ-ישראל לאחר חתימת המשנה; שושלת הנשיאות להלל הזקן.

המחבר חיים עמנואל קוליץ, נולד בליטא ב-1919 למשפחה רבנית שורשית, בצעירותו למד בסלובודקה. בשנת 1934 עלה ארצה, המשיך לימודיו בישיבת חברון; הוסמך לרבנות ע"י חכמי ירושלים, "מבטל עסקיו מפני משנתו", שלושת ספריו ראש לחכמים - רבי עקיבא בפולמוס בר-כוכבא, משנת הגאולה וקידוש השם (הופיע בשתי מהדורות), בן-העלייה - רשב"י במשנתו ורבינו הקדוש, מבססים את תקופת התנאים מکرם ביבנה עד חתימת המשנה. כמו כן פירסם ספר על מורו ורבו החוזה מליטא - רבינו אברהם ישעיה קרליץ, "חזון איש", האיש שהפך לאגדה בחייו והיה למושג לרדף לחכמת-התורה ותורת החיים וכן פירסם מאמרים בשאלות קיומיות של מוסר ירושלים האמונה, העם והארץ. חידושו המיוחד בספר זה כמו בספריו הקודמים הוא בנסיונו לרובב את המקורות כעדויות להליכים היסטוריים מתוך לקט צפונות אוצרותיהם בלשונם ובנבינתם, ליבון דברי חז"ל תוך לימוד דבר מתוך דבר: ההרגשת מסירות הנפש על קידוש השם של יחידים ורבים: התמקרות באמונה הצרופה בכיסופי הגאולה ובהחשת פעמיה.