גלוי ונסתר במקרא

התנ"ך לא נוצר בחלל ריק. הוא נכתב ונערך משך מאות שנים תוך ניהול למאבק כפול: גם עם העולם שבתוכו התהווה, עולם שהיו בו חילוקי דעות פנימיים בין זרמים שונים, וגם עם התרבות הכללית שסבבה אותו. ולכן, כתיבה פולמוסית היא אחד המאפיינים הבולטים של ספרות המקרא. חלק ניכר של הפולמוסים נכתבו בגלוי, כמו למשל, המאבק המתמיד בעבודה זרה. אך מעניינים במיוחד הם דווקא אותם פולמוסים שחדרו למקרא באופן מוסווה ומתוחכם, וקשה מאוד לחשוף אותם. פרופסור יאירה אמית חושפת את טכניקת ההסוואה, טכניקה שהצליחה להחביא עמדות שהיו חתרניות לשעתן וכך שימרה אותן בין דפי התנ"ך במשך אלפי שנים. זו חשיפה מרתקת ומדהימה, הנקראת כספר מתח יותר מאשר כמחקר מקראי. גלוי ונסתר במקרא דן בתנ"ך, אך בו בזמן זהו ספר רלוונטי ואקטואלי מאין כמותו. משום כוחו המעצב של התנ"ך, לפולמוסים הסמויים של העבר הרחוק יש כוח ועוצמה גם בהווה. כבר חז"ל שהיו אחראים לעריכתה הסופית של ספרות המקרא, לא צינזרו את הפולמוסים, אלא נתנו לריבוי הקולות והדעות את מקומם. סוג זה של התבוננות בספרות המקראית יכול לשמש גם בבואה לחיים הציבוריים ולאידיאולגיות השונות כיום. גלוי ונסתר במקרא הוא ספר מיוחד ומרתק. לא רק החוג המצומצם של אנשי האקדמיה ימצא בו עניין, אלא כל קורא וקוראת משכילים, מתעניינים ובעלי פתיחות מקרב החברה הישראלית.