הנתניהוז

מכללת קורבין, לא־ממש־צפון מדינת ניו יורק, חורף 1959–1960: רוּבֶּן בלום, היסטוריון יהודי – אך לא היסטוריון של היהודים – מצורף לוועדה הבוחנת את מועמדותו של חוקר ישראלי גולה המתמחה באינקוויזיציה הספרדית. כשבנציון נתניהו מופיע לריאיון, במפתיע עם משפחתו, בלום מוצא את עצמו בתפקיד המארח המסויג לאורחים המרוצצים את שאננותו האמריקנית. בתערובת של בדיה ועובדה, רומן קמפוס והרצאה, הנתניהוז הוא קומדיה חוצת סוגות, מקורית להפליא, על היטמעות, זהות ופוליטיקה – ”אפיזודה שולית ובסופו של דבר אף זניחה בתולדות משפחה מפורסמת מאוד” שמציגה את ג׳ושוע כהן בשיא כוחו. מרתק, מענג, מצחיק להפליא, עוצר נשימה והרומן המשובח והרלוונטי ביותר שקראתי כמדומה זה נצח. – ניו יורק טיימס ג׳ושוע כהן הוא בבירור גאון. – גרדיאן בספר [הנתניהוז], כהן מוכיח שהוא לא רק אחד הסופרים היהודים חדי התפיסה ועשירי הדמיון באמריקה, אלא אחד מטובי סופריה בכלל. – וול סטריט ג׳ורנל מחוכם, מצחיק, אפל, מרגש עמוקות, מלא בהתייחסויות החל מנבוקוב והאחים מארקס וכלה בז׳בוטינסקי ובהרולד בלום המנוח, הנתניהוז הוא תענוג לקורא. – ג׳ואיש כרוניקל זה עידנים לא קראתי יצירה ספרותית שמשרה עונג כה טהור. – פייננשל טיימס אין כיום אדם מוכשר מג׳ושוע כהן הכותב בשפה האנגלית. מכל עמוד ועמוד בנתניהוז – תיאור היסטורי של אדם שהושמט מדפי ההיסטוריה, משל מצחיק־מרושע על שיבת המדוכאים – קורנים סגנונו העילאי של כהן ובינתו המסחררת. – ניקול קראוס על הסופר ג׳ושוע כהן נולד ב־1980 באטלנטיק סיטי. הוא פרסם רומנים, קובצי סיפורים ומאמרים. כהן, שכונה ”סופר אמריקני חשוב” בניו יורק טיימס, ”אולי גדול הסופרים האמריקנים החיים” בוושינגטון פוסט ו”כותב פרוזה בעל סגנון ייחודי, ללא ספק אחד הנפלאים היוצרים כיום בתחום הסיפורת באמריקה” בניו יורקר, זכה ב־2013 בפרס הסופר היהודי המבטיח של קרן מתנאל הישראלית, וב־2017 נבחר לאחד הסופרים האמריקנים הצעירים הטובים של כתב העת גרנטה. הוא מתגורר בניו יורק.