על שלוות הנפש

"אל לנו לפסוח גם על הדברים השכיחים אלא להקצות להם מחשבה ולהוקיר תודה שאנו חיים, בריאים, רואים את אור השמש, שאין מלחמה או מחלוקת, שהאדמה מאפשרת לעבד אותה והים נוח להפלגה, לאלה הרוצים בכך; הרי ביכולתנו לדבר, לעשות, לשתוק ולהינפש. דברים אלה, בהימצאם, יְשמחו אותנו יותר, אם נעלה ברוחנו תמונת מצב דמיונית שבה הם אינם קיימים ונזכיר לעצמנו תכופות עד כמה הבריאות היא דבר נכסף לחולים, השלום לנלחמים, רכישת מוניטין וידידים לזר לא מוּכּר בעיר כה גדולה, וכמה כואב כשדברים אלה נגזלים לאחר שהיו ברשותנו. אם ננהג כך, לא ייראה בעינינו שום דבר כבעל ערך גדול כאשר יאבד, אך בהיותו שלם ובטוח — כזניח (שהרי אם דבר מה אינו ברשותנו ערכו לא גדֵל בשל כך), וכן אל לנו לרכוש דברים ולהחשיבם כגדולים ולרעוד מפחד — כאילו מדובר ברכוש גדול — פן יגזלו מאיתנו, ובכל זאת, כשהם ברשותנו — לפסוח ולזלזל בהם כלא ראויים לכלום. אלא, יש להרבות ולהשתמש בהם כדי לשמוח ולהפיק מהם הנאה, כך שגם את אובדנם, אם יקרה, נוכל לשאת ביתר קלות."