לנבוכי הדור

הוא חיבור מקורי של (תרכ"ה-תרצ"ה, 1935-1865), שנכתב בראשית המאה הקודמת בעיר בויסק שבליטא. באותם ימים טרם עלה הראי"ה לארץ, אך על שולחנו כבר נחה ההצעה להתמנות לרבה של יפו. נראה כי חלק מן הטקסט אף נכתב לאחר החלטתו העקרונית לעלות ארצה. זהו אם כן חיבור שנכתב בחוץ לארץ אך ספוג כולו באווירה המאתגרת של ארץ ישראל. הוא עומד בתווך בין שתי תקופות חיים ובין שני סגנונות כתיבה של הראי"ה ומהווה עדות מרתקת לרצף המחשבתי שלו לאורך הזמן. סוגיות מטרידות, כמו תורה ומדע, היחס לכופרים ולכפירה ועוד רבות אחרות, נידונות כאן בהרחבה, ובחלק מהנושאים ניתן לראות את ניצני תפיסתו המורכבת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביו המאוחרים בארץ ישראל. מבחינה זו תורם לנבוכי הדור להבנה מעמיקה יותר של כתבי הראי"ה.מהדורה מוערת זו נערכה על ידי שלמד ומלמד את תורתו של הרב קוק זה שנים רבות ושקד על כתב היד בשנים האחרונות. הספר מוגש בצירוף אחרית דבר הממקמת את החיבור על רצף כתביו של הראי"ה ומתחקה אחר גורלו של כתב היד הזה שלא היה מוכר עד השנים האחרונות.