ספר המתים הטיבטי (בארדו טודול)

בארדו טודול, טרמות ( "אוצרות גנוזים") — טקסטים מקודשים שחוברו על ידי חכמים בודהיסטיים ונגנזו כדי שהדורות הבאים יחשפו אותם — חוברו בטיבט במאה השמינית לספה"נ מפי , הידוע גם כגורו רינפושה, וחזרו ונתגלו במאה ה-14. הטקסט ידוע במערב בשם "". טקסט מקודש זה מבטא יותר מכל טקסט אחר את השקפת הבודהיזם על החיים, החיים לאחר המוות הפיזי והלידה מחדש (תהליך שאנו מכירים בשם גלגול נשמות). רבים כינו את הטקסט בשם "ספר החיים הטיבטי", כיוון שההשקפה המוצגת בו עוסקת למעשה בחיים, וגרעין ממהותו של האדם החי לעולם אינו מת. המוות הוא פיזי בלבד., והוא מורכב משתי טרמות עיקריות: "איך למות?" ו"איך לחיות?". התרגום המדויק של שם הטקסט הוא "שחרור (גאולה) באמצעות השמיעה במישור הבארדו שבין החיים (מעבר למוות הפיזי) לבין הלידה מחדש". במערב, התקבל הטקסט המקודש ששימש את הלאמות בטיבט בתפילות השכבה מעל גופת המת או מעל קברו, כביטוי של מודעות האדם, הנפש או הנשמה החמקמקה שהחוקרים התקשו להגדירם. קרל יונג ראה בטקסט זה את הבסיס החשוב ביותר לתורתו, וד"ר טימוטי לירי טען כי בהבנת טקסט זה, תוך היעזרות בל.ס.ד ובמדיטציה, ניתן להגיע להארה האמיתית. הטקסט, המוגש בתרגום מדויק ומוער ובצירוף הקדמה, מביא את הנוסח המקובל כיום בבודהיזם הטיבטי.