אל תקרא לי אום כולתום

ביום שפורצת מלחמת ששת הימים מוזעקת זמירה, פקידה במשטרה, אל חברתה מילדות מירי; זו מודיעה לה שבעלה, רכז המודיעין של התחנה, נעלם. כמה שעות אחרי כן מתגלה גופתו. מפקח משה ביטון ממונה לראש הצח"מ ופותח בחקירה, אלא שבו בזמן ובסתר מתחילה זמירה חקירה משלה. בכל גילוי שלה היא מקדימה את עמיתיה, עד שניצבות בפניה דילמות קשות שמחייבות אותה להתעמת עם עברהּ ועם שאלות של נאמנות ואתיקה, משפחה וחברוּת. ההתלבטות קשה ויש בה פנים לכאן ולכאן, אך מרגע שנפלה הכרעה אין להתמהמה אפילו לרגע. על רקע אירועי המלחמה והניצחון הגדול מתארת יוכי שלח בלשון חדה ומדויקת את מלחמות הקיום של תושבי שכונת עולים קטנה בחולון, שעוד מתמודדים כל אחד עם מלחמתו הפרטית שנמשכת שנים. על הניצחון בה לא יוכרז בדפי העיתונים, אבל את חייהם הוא ישנה מן היסוד. יוכי שלח, מרצה לקולנוע, ספרות ומגדר, מיקמה את העלילה הבלשית בשכונת ילדותה, והדמויות בה זוכות למבט קרוב ואינטימי. מעבר לתעלומה ולשני פתרונותיה - האחד ממשי והאחר רשמי בלבד - עולה תמונה של ישראל בימים גורליים שהשפעתם נמשכת עד היום. -- מהכריכה האחורית