אוהלים

הוא הספרון השני בסדרת קולות מעזה, שנכתבה במהלך המלחמה ברצועת עזה. הוא מתמקד בחיים שנדחקו אל תוך מרחבים זמניים והפכו לשגרה: אוהלים, אזורים הומניטריים, והמאמץ היומיומי לשמר תחושת בית בתוך מציאות מתפרקת. הספר מבוסס על סיפורו האמיתי של מוחמד (מידו) חלימי, צעיר בן עזה שחי את המלחמה מבפנים ותיעד את היום־יום בקול אישי וצלול. הספר מזמין את הקורא להתבוננות אינטימית במציאות אחת שנבלעת לא פעם בין כותרות ונתונים. דרך חייו של מידו, עולמו הפנימי והאוהל שהפך לביתו, הספר מבקש להתעכב על השאלה כיצד נראים חיים כשהזמני הופך לקבוע, וכיצד נשמרת זהות אישית בתוך מציאות של פליטות ואובדן ודאות. זהו סיפור על התעקשות לחיות בכבוד, על רצון להישמע, ועל צעיר שמבקש לספר את סיפורו בעצמו.